אני רוצה לעזוב, היא לא — איך עושים יציאה שקטה מהלייפסטייל?
86 upvotes · 6 answers · 1929 views
אחרי שלוש שנים אני מבין שזה לא בשבילי יותר. לא משבר, לא טראומה — פשוט לא רוצה. הבעיה — אשתי כן רוצה. מאוד. היא בנתה זהות סביב זה, חברויות, סדר יום שלם. אם אני מודיע ״עוצרים״ אני מפרק לה חלק חשוב מהחיים. חשבתי על ״לאט לאט להאט״ במקום הכרזה. זה הוגן או שזה מניפולציה?
תשובות
-
★ ״לאט לאט להאט״ בלי שהיא יודעת = מניפולציה. ״לאט לאט להאט״ כשהיא יודעת ושותפה = תהליך. ההבדל הוא בשיחה. תדבר איתה היום, לא בעוד חצי שנה.
51 ↑
-
יציאה שקטה זאת בריחה. בריחה מכאיבה יותר מהשיחה הקשה. אני יודעת כי הייתי בצד שני וכשהבנתי שהוא ״ניהל אותי״ למטה — נשבר משהו שלא חזר.
13 ↑
-
אחי, יש דבר כזה ״לייפסטייל א-סימטרי״. את ממשיכה לבד, הוא לא. זה לא פתרון לכל זוג אבל זה אופציה לדבר עליה. אצלנו זה עובד שנתיים.
10 ↑
-
עברתי בדיוק את זה. לא הצלחנו לגשר וזה סיים אותנו בסופו של דבר. בדיעבד היה צריך לדבר על זה כבר בשנה הראשונה, לא בשלישית. דבר מוקדם.
8 ↑
-
אחי, ההגינות מחייבת שיחה. הקושי לא פותר אותך מההגינות. תגיד לה את האמת — ״לא בא לי יותר״. היא תהיה כועסת, אבל היא תהיה כועסת על האמת, לא על מצג שווא.
8 ↑
-
תכלס תכבד את הזהות שהיא בנתה. תגיד לה שאתה צריך הפסקה — לא ״עוצרים לתמיד״, אלא הפסקה. תראה איך זה מרגיש שניכם אחרי שלושה חודשים. אולי אז ההחלטה תהיה ברורה לשניכם.
7 ↑