אשתי חזרה הביתה הלילה והבחור לא הצליח לפצח — איך אתם מתמודדים עם ערב שלא הסתיים כמו שתוכנן?

תשובות

• ★ הסיפור שלך יפהפה. הפיתות בשתיים בלילה זה בדיוק הדבר הנכון. הדינמיקה הזאת חזקה יותר ברגעים האלה מאשר בערבים 'מוצלחים'. כשאתם צוחקים ביחד על משהו שלא קרה, אתם בעצם אומרים 'אנחנו כאן יחד גם כשזה לא נראה כמו פנטזיה'. תשמרו על הרגע הזה.
  17 ↑
• מה שלא לעשות — לא ללעוג לו. גם לא בצחוק, גם לא בינך לבין אשתך. החרא הזה דולף החוצה, וזה הורס כל אפשרות עתידית עם הבחור הזה ועם בחורים אחרים. תייחסו לזה כמשהו טבעי שלא צריך הסבר.
  13 ↑
• מה שעוזר מאוד זה לוודא שהבחור יודע מראש שזה בסדר אם זה לא יקרה. אצלנו אנחנו אומרים את זה במפורש לפני — 'אם זה לא יקרה, זה בסדר, נשתה קפה ונדבר'. ההורדה של הלחץ הזה מצידנו מעלה את הסיכוי שזה כן יקרה. פרדוקס שעובד.
  12 ↑
• מה שעובד אצלנו זה לא לעשות מזה סיפור גדול. אנחנו מתייחסים לזה כמו לכל אירוע אנושי אחר — קרה, לא קרה, ממשיכים. ברגע שאתה מציב את זה כקטסטרופה, זה הופך לקטסטרופה. ברגע שאתה אומר 'בסדר, פיתות' — זה מתאפס.
  4 ↑
• קרה לנו פעמיים שזה לא הצליח. בפעם הראשונה הבחור היה במבוכה איומה. אשתי הצילה אותו — היא אמרה לו 'זה קורה, אנחנו אנשים, לא מכונות'. הוא נרגע, יצא לחדש איתנו פעם שלישית, ומאז הכל זרם. הרוך שלה אליו פתח לו את הראש.
  1 ↑