דיסוציאציה במהלך סוואפ, למישהו עוד קרה
83 upvotes · 5 answers · 1391 views
אני לא יודעת איך לקרוא לזה אחרת. באמצע סוואפ עם זוג נחמד, פתאום הרגשתי שאני "צופה בעצמי מבחוץ". כאילו אני בגג ורואה את הגוף שלי עושה דברים, אבל אני לא בו. זה לא היה לא נעים, זה היה מוזר. המשכתי כי לא ידעתי איך לעצור, ובסוף הערב חזרתי לגוף שלי בערך. שבוע אחרי אני עדיין מנסה להבין מה קרה. אני לא בטראומה, אני לא חרדה, אני לא מסוממת. הפסיכולוגית שלי אמרה שזה דיסוציאציה ושזה יכול לקרות במצבי עומס, גם חיובי. למישהו זה קרה? איך מבינים אם זה היה אות אזהרה או רק "תופעה"?
תשובות
-
★ אחותי, קרה לי. דיסוציאציה בסוואפ זה לא נדיר ולא בהכרח אות אזהרה. אבל זה כן אות שלגוף שלך היה יותר מדי באותו רגע — או יותר מדי גירוי, או יותר מדי רגש לא מעובד. מה שעוזר לי עכשיו: לעצור מיד ברגע שאני מרגישה את ההתנתקות מתחילה. נשימה עמוקה, להחזיק את היד של בעלי, להגיד מילה. תרגיל קצר וקצר ההתנתקות.
59 ↑
-
יאללה ראיתי הרבה אנשים כותבים שזה קרה להם. את לא לבד. אבל אם זה חוזר — תקשיבי לזה. דיסוציאציה חוזרת זה שונה מאירוע חד פעמי.
12 ↑
-
משהו פרקטי — קבעי עם בעלך מילה שאם את אומרת אותה הוא לוקח אותך מיד לפינה שקטה. גם אם את עוד "באמצע", המילה הזאת מצילה. אצלנו זו "ספונג'". אנשים לא מבינים והבעל יודע בדיוק.
7 ↑
-
תרגילי גראונדינג — לגעת בקרקע עם הרגליים, להרגיש את הבד על העור, להזכיר לעצמך איפה את ומה השם שלך. נשמע מצחיק אבל זה עובד ברגע. למדתי את זה בטיפול וזה הציל אותי כמה פעמים.
7 ↑
-
תכלס דיסוציאציה היא מנגנון הגנה. הגוף מגן עליך ממשהו. השאלה היא ממה? אם את לא יודעת — שווה לשבת עם הפסיכולוגית ולחפור. לפעמים זה ממקור לא צפוי. אצלי גיליתי שזה הגיע מסקס שבעצם לא כל כך רציתי אבל לא ידעתי איך להגיד "לא".
1 ↑
