ההורים של הזוג שלי דתיים בלי שהם יודעים שאנחנו בעולם — איך אני יושבת לידם בארוחה?

תשובות

• ★ אחותי בדיוק במצב שלך. החמות שלי חרדית, בעלי יצא בשאלה לפני 15 שנה. מה שעובד אצלי זה לחפש איתה נושאים נייטרליים שאני יכולה להיות בהם אמיתית. אוכל, נכדים, סיפורי ילדות של בעלי. בנושאים אחרים אני מסננת. זה לא רובוטיות, זה פילטור. כל אישה עושה את זה במידה זו או אחרת עם חמותה. תקבלי שהקשר שלך איתה הוא קשר חלקי, וזה בסדר.
  41 ↑
• אצלי החמות חזרה בתשובה לפני 20 שנה והבעל שלי גדל דתי לאומי ועזב. ההורים שלו עדיין בקושי מקבלים שאני לא צמה ביום כיפור. הם בכלל לא יודעים על העולם. מה שעזר לי זה להפסיק לצפות מהם להבין אותי. הם לא צריכים לראות אותי. הם רואים את הנכדים, ואני בסדר עם זה. הקרבה הרגשית האמיתית שלי היא לבעלי ולחברים, לא אליהם.
  13 ↑
• תכלס יש פה גם משהו שהוא רק שלך ושל הזוג שלך. הסוד הוא לא רק נטל, הוא גם דבק. כשאת יושבת שם בערב שבת ויודעת מה את ובעלך עוברים יחד והם לא יודעים, יש בזה גם משהו חזק. תנסי לראות את הסוד לא רק כעבירה אלא גם כאינטימיות בין שניכם. זה משנה את החוויה.
  5 ↑
• הרובוטיות שאת מתארת היא סימן שאת מנסה להיות מי שאת לא. תכלס תקבלי שאת אורחת אצלם, לא חלק מהקהילה שלהם. אורחת מנומסת. את לא חייבת לתת מעצמך הרבה, את לא חייבת להיות "כמו אחת מהמשפחה". תני להם מספיק כדי שיהיה נעים והם יראו את הנכדים, וזהו. אל תתאמצי יותר.
  5 ↑