הפעם שכמעט הפסקנו — ולמה המשכנו
86 upvotes · 6 answers · 1794 views
היה ערב אחד לפני שנתיים שחזרנו הביתה ובעלי אמר ״אני לא יכול יותר״. הוא בכה. ראיתי אותו שבור. ידעתי שזה הסוף של הלייפסטייל בשבילנו. אבל אז דיברנו עד 4 בבוקר. הבנו שמה שהיה רע באותו ערב לא היה הלייפסטייל — זה היה רגע ספציפי, חוסר תיאום ביננו. החלטנו לקחת חודשיים הפסקה, לחזור לזוגיות, ואחר כך חזרנו חזק יותר. למישהו יש סיפור על ״כמעט הפסקנו״? מה גרם לכם להמשיך?
תשובות
-
★ יש לנו את הסיפור הזה. בעלי אמר לי ״או הלייפסטייל או אני״. ואני בחרתי בו. עזוב, חזרנו אחרי שנה כי הוא הביא את הנושא בעצמו.
50 ↑
-
אצלי זה היה אחרי שאשתי נדלקה על מישהו רגשית. כמעט נגמר לנו. אבל ישבנו וזיהינו את הסימנים, וקבענו כללים חדשים. סבבה.
15 ↑
-
ואללה, גם אצלנו היה רגע כזה. מה שעזר זה לדעת שהבעיה היא לא הלייפסטייל אלא איך אנחנו עושים אותו. שינינו את הגישה ופתחנו דף חדש.
14 ↑
-
היה לנו רגע כזה. ערב שהשתבש לחלוטין, רבנו במכונית בדרך הביתה. לקחנו חודש הפסקה. תכלס, חזרנו חזקים יותר.
11 ↑
-
מה שגרם לנו להמשיך זה שדיברנו. ממש דיברנו. בלי האשמות, בלי הגנות. שלוש שעות של אמת. ואחרי זה היה ברור — אנחנו נמשיך.
7 ↑
-
אחי, היה לי רגע כזה. מה שגרם לי להמשיך זה הזיכרון של איך הרגשתי בערבים הטובים. ידעתי שזה אני האמיתי, הרע היה רגע חולף.
4 ↑
