התחלנו ממש רך — נשיקה במסיבה. עד היום ארבע שנים אחרי אנחנו עוד מגלים
82 upvotes · 6 answers · 1458 views
אני רואה פה אנשים שכאילו נכנסו ישר לעניינים — סוואפ מלא, שלישיות, הכל. אצלנו זה היה לאט מאוד. שנה ראשונה רק נשיקות במסיבות. שנה שנייה ליטופים. שנה שלישית התחלנו לגעת באנשים אחרים בנפרד אבל באותו חדר. ורק עכשיו, בשנה הרביעית, אנחנו מתחילים לדבר על סוואפ מלא. הקצב הזה הציל אותנו. כל שלב נתן זמן לעבד רגשות. השאלה — מישהו עוד הלך בקצב שכזה? אני מרגישה לפעמים שאנחנו "מאחור" אבל מצד שני הקשר שלנו מעולם לא היה חזק יותר.
תשובות
-
★ אחי, אתם לא מאחור — אתם בקצב הנכון לכם. אנחנו רצנו ושילמנו על זה. שנה אחרי הכניסה הייתי במצב שאשתי כמעט עזבה אותי. בדיעבד הייתי בוחר את הדרך שלכם בעיניים עצומות.
50 ↑
-
ואללה הצגתם פה משהו שהייתי צריכה לקרוא לפני שלוש שנים. נכנסנו מהר ויש לי עד היום שאריות של חרטה על דברים שעשיתי לפני שהייתי מוכנה רגשית.
10 ↑
-
יש דבר כזה "קצב נכון". זה לא קצב של אחרים. כל זוג צריך למצוא את שלו. ברכות שמצאתם.
9 ↑
-
הקצב האיטי הוא מתנה לזוגיות. אנשים שלא הלכו בו לא תמיד מבינים את זה עד שעובר זמן. תמשיכו ככה.
6 ↑
-
אני מהירוצים. נכנסנו ישר לסוואפ בחודש השני וזה היה פצצה אבל גם טראומטי. אם הייתי חוזר אחורה הייתי עושה את זה כמוכם.
5 ↑
-
גם אנחנו הלכנו לאט. שנה וחצי רק שיחות וצפייה במסיבות. הצד השני שלי היה צריך לבנות אמון מחדש כל שלב. תכלס זו הגישה הבריאה.
2 ↑
