יש ספר בעברית שמתאר את הלייפסטייל בלי לעשות מזה קריקטורה?

תשובות

• ★ תקרא את "החתונה השלישית" של ענת לב-אדלר. היא לא כותבת ישירות על סוואפ אבל הספר שלה על אישה שמחליטה לפתוח את הנישואים שלה אחרי שנים של מונוגמיה הוא הדבר הכי קרוב לכבוד שראיתי בעברית. היא לא הופכת את הגיבורה לסטריאוטיפ. הקנאה, הספק, הריגוש - הכל שם. ספר עברי שגרם לי להרגיש שראו אותי.
  53 ↑
• עזוב רומנים, תקרא את "נישואים פתוחים" של עירית סולסי-קליין. זה לא ספרות יפה זה ספר עיון אבל היא כותבת ככה שזה קורא כמו רומן. היא מטפלת זוגית שעבדה עם זוגות פתוחים שני עשורים. כל פרק הוא סיפור של זוג, כל סיפור הוא יהלום. ולא, היא לא הופכת אותם לקריקטורה.
  12 ↑
• אני חייבת להגיד שהבעיה היא לא הסופרים, היא ההוצאות. שמעתי על שתי כתיבות של רומנים שניסו לטפל בלייפסטייל בכבוד וההוצאות הגדולות אמרו "זה לא ימכור". סופר ישראלי שרוצה לכתוב על הקהילה שלנו צריך להוציא בעצמו או בהוצאות עצמאיות קטנות. עד שלא יהיה רומן רב-מכר אחד שיפרוץ - הז'אנר לא יתפתח.
  6 ↑
• יש סופר ישראלי בשם נעם רגב שפרסם ב-2019 רומן בשם "בין השמיכות". זה ספר על שלוש חברות שאחת מהן בקהילת הסוואפ והשתיים האחרות מנסות להבין. הוא לא מבריק ספרותית אבל הוא כן ומדויק. הוא ביצע ראיונות עם אנשים מהקהילה והם מספרים שהם הרגישו שהוא הקשיב באמת. שווה.
  5 ↑