קנאה שהצטברה שנתיים פתאום התפוצצה, זוגות ששרדו?
88 upvotes · 6 answers · 1864 views
שנתיים שלמות שתקתי על דברים קטנים. רגעים בערבים, מבטים, מילים, בגדים שהיא קנתה למפגשים ספציפיים. בכל פעם אמרתי לעצמי 'אני המגניב, אני לא קנאי, זה בסדר'. שתקתי. אספתי. שתקתי. ביום שישי שעבר בערב יצאנו לבר באזור הצוואר של תל אביב, היא לבשה את אותה שמלה שהיא לבשה לפגישה אחת לפני 4 חודשים. אני התפוצצתי. צעקתי לה ברחוב ברחוב מול אנשים. 'את לובשת לי בגדים של זוגות אחרים? את חושבת שאני לא רואה?'. היא בכתה. אני התפכחתי. עברתי איתה ארבעה ימים שבהם בקושי דברנו. עכשיו אנחנו עוצרים את הלייפסטייל. אבל אני בפחד מה ייוותר אחרי שעצרנו. זוגות ששרדו פיצוץ של קנאה צבורה אחרי שנים, איך אתם בנינו את זה מחדש?
תשובות
-
★ אני אספר לכם את הסיפור שלי כי אני קוראת את שלך וזה אני לפני 4 שנים. אני (בת 43, נשואה 18 שנה, חיפה) צעקתי על בעלי בסופר אחרי שראיתי בחורה שהיינו איתה לפני חודשיים. צעקתי בקול כזה שילדה קטנה התחבאה מאחורי אמא שלה. הלכתי הביתה והקאתי מבושה. בעלי לא ידע מה לעשות. הוא ישב על המדרגות של הבניין שעה ולא רצה להיכנס. אני יצאתי אליו וישבתי לידו. הוא אמר לי 'אני חשבתי שאני עושה לך טובה כשאני שותק'. אני אמרתי לו 'אני חשבתי שאני עושה לך טובה כשאני לא ביקשתי לעצור'. שלושה ימים אחר כך התקשרנו למטפלת זוגית בחיפה. עצרנו את הסצנה ל-7 חודשים. הלכנו לטיפול 11 פגישות. בנינו פרוטוקול חדש. אנחנו קוראים לזה 'השקה', בכל יום שישי בערב לפני שאני יוצאת מהדלת אנחנו יושבים 10 דקות עם בירה ועונים על שתי שאלות, 'מה הצטבר אצלי השבוע על הסצנה' ו'מה אני מבקש ממך לחודש הקרוב'. 7 חודשים אחרי הפסקה חזרנו עם זוג אחד שאנחנו מכירים שנים, חזרה הדרגתית. היום, 4 שנים אחרי הפיצוץ, אנחנו במצב יותר טוב ממה שהיינו אי פעם. הזוגיות שלך תשרוד אם שניכם מוכנים לעבוד. אבל אל תקלעי לאשליה שאתם תחזרו 'כמו שהיינו'. אתם תהיו אחרים. וזה דווקא הדבר הטוב. תכתבו לי בעוד שנה לעדכן.
31 ↑
-
אישה בת 44 מירושלים. אספר לך מה לקח לי הכי הרבה זמן להבין. בעלי גם שתק 2 שנים והתפוצץ. הוא חשב שהוא 'שומר על השלום'. בפועל הוא רק אסף חומר נפץ. שתיקה זה לא נדיבות, זה דחיה של הצורך לדבר. תאמין שזה מעשה חמלה לעצמך ולה לדבר על דברים קטנים בזמן אמת.
13 ↑
-
אני בעל מתל אביב, 45. עברנו את הפיצוץ הזה לפני 5 שנים. רק אגיד לך מה היה הקסם. החלטנו להיות שניים שדואגים לקנאה אחד של השני יותר ממה שאנחנו דואגים לרצונות שלנו. ברגע שהיא רואה שאני אכפת לי מהקנאה שלה יותר מאשר מהפגישה, היא נינוחה. ההפך אצלה. זה הופך את הקנאה מאיום לסימן של אהבה.
11 ↑
-
אנחנו עברנו את זה לפני 3 שנים. בעלי שתק שנה וחצי על כל קנאה, ואז בערב סוואפ פשוט קם ועזב את הבית של הזוג. עצרנו לחצי שנה. הלכנו לטיפול. למדנו פרוטוקול חדש, אחרי כל פגישה כל אחד מאיתנו מקבל זכות לומר 3 דברים שהיו לא נוחים, בלי הצדקה ובלי שהשני יתגונן. רק להקשיב. שלוש שנים אחרי, אנחנו חזרנו בהדרגה ועד היום זה חוקתי אצלנו.
8 ↑
-
תקח את העצירה בכובד ראש. אל תרוצו לחזור. שלושה חודשים מינימום בלי לייפסטייל. רק שניכם. תיסעו לטיול. תלמדו שוב לדבר ביום-יום בלי הסצנה כצל. כשתחזרו, אם תחזרו, תחזרו עם כללים חדשים.
4 ↑
-
אחי, ראשית, מה ששתקת שנתיים זה לא 'מגניב', זה 'דחוס'. הסצנה משחררת הכל בסוף. הטעות לא היתה הצעקה ברחוב. הטעות היתה השנתיים שלפניה. עכשיו צריך לרפא את שניהם, את עצמך על השתיקה, ואותה על הצעקה.
2 ↑