תרופות פסיכיאטריות וירידה בליבידו, איך מסתדרים בלייפסטייל כשהגוף לא משתף פעולה

תשובות

• ★ אישה על SSRI שש שנים בסצינה. אני אגיד לך מה שאני אומרת לפרטנרים, "אני איטית, אני נהנית מהמסע ולא מהיעד, ולא חייבת לגמור בכל פעם, ואני נהנית". זה משחרר את כולם מהלחץ של "להוציא ממנה אורגזמה". כשמורידים את הלחץ פתאום זה גם קורה לפעמים, ולפעמים לא, וזה בסדר. הפינגרינג שלי איטי וארוך, וזה הפך להיות כיף בפני עצמו, לא אמצעי לאורגזמה
  20 ↑
• גבר עם SSRI גם בסצינה. אצלי זה זקפה איטית ואיחור גמירה. למדתי לקבל את זה, ופרטנריות שהכרתי שמחות על "גבר שלוקח זמן". בא לי להגיד למישהי "מצטער שאני איטי" והיא צחקה ואמרה "זאת בעיה? די". מסגור מחדש, מה שנראה לי כחיסרון הוא יתרון מסוים בעיני אחרים
  10 ↑
• מה שעבד לי, אני התחלתי להגדיר אורגזמה אחרת. פעם זה היה השיא והמטרה, היום זה רק אחת מהחוויות האפשריות. אני נהנית מסקס, מ למצוץ זין, ממציצה שאני מקבלת, מקרבה, ולא ממקדת הכל באורגזמה. כשהאורגזמה כן באה זה בונוס, וכשלא, גם היה טוב
  9 ↑
• אישה בת 50, על SSRI 20 שנה. אני אגיד לך משהו על קצב, גיליתי שזוגות מבוגרים יותר בסצינה הם בקצב שלי. הצעירים רוצים מהר, המבוגרים רוצים אינטימי. שניתי את הפילטר ופתאום הקצב מתאים. גם נשים בסצינה אחרי גיל 45, רובן עברו משהו פיזיולוגי או הורמונלי, וכולן בקצב יותר אנושי. תכלס סצינה בוגרת
  5 ↑
• משהו פרקטי, יש תרופה שנקראת בופרופיון שלפעמים מוסיפים ל SSRI ועוזרת לליבידו. שווה לדבר עם הפסיכיאטר. גם, אצל חלק מהאנשים שינוי מ SSRI ל SNRI עזר. לא לכולם, אבל זאת אופציה. ואל תתפשרי על המצב הנפשי, הוא קודם
  4 ↑