״אנחנו לא שווים בזה״ — ההכרה השקטה שאף זוג לא מדבר עליה

תשובות

• ★ הכרה זה הצעד הכי חשוב, ועברת אותו. עכשיו תכלס — תקצבו פגישות לפי הקצב של הצד הפחות נלהב, לא הנלהב. זה הכלל היחיד שעובד לאורך זמן.
  28 ↑
• 50-50 זה מיתוס. כמעט בכל זוג שאני מכיר אחד יותר נלהב. השאלה היא לא איך מגיעים ל-50-50 אלא איך מכבדים את הפער. דיברתם — זה כבר 80% מהדרך.
  14 ↑
• אצלנו בדיוק הפוך — אני 90 הוא 60. הכלל אצלנו ״הצד הפחות לוקח את ההחלטה״. הוא יכול להגיד לא, אני לא יכולה ללחוץ. תקבעו ככה ותראו איך הכל מתאזן.
  8 ↑
• אחי תכלס למה אתה ב-60? בגלל המהות או בגלל איך אתם עושים את זה? לפעמים שינוי קטן — סוג הזוגות, המקום, התדירות — מרים את המספר. שווה לבדוק.
  4 ↑
• התשובה הקצרה — אפשר. אצלנו ככה כבר 5 שנים. הוא ב-95 אני ב-55, ואני שלמה עם זה. הסוד היה להפסיק להעמיד פנים. ברגע שדיברנו, השלום חזר.
  3 ↑
• עזוב את מה שצריך להיות. תחיו לפי מה שיש. אם אתה ב-60 וזה מספק אותך — מצוין. אם זה מתחת לסף שלך, תקצצו בקצב. אין כאן שיפוט, יש כאן מציאות.
  3 ↑