אחרי שש שנים בסצנה אנחנו רוצים לצאת ממנה לאט. איך עושים את זה בלי לאבד את עצמכם? 41, נשואה 16 שנה, שני ילדים. גרים בעפולה. בעלי 44. אני חייבת להגיד שמתי שאני כותבת 'גרים בעפולה' מתחבר חצי הסיפור. הקבוצה הגרעינית שלנו שש שנים - אנחנו הזוג היחיד מצפון לחדרה. שאר השמונה זוגות בין תל אביב לרחובות. שש שנים אנחנו עושים 100 ק'מ פעם בשבועיים, מארחים אצלנו פעם בחצי שנה כי הרבה מהם לא רוצים לנסוע 'לכפר'. עכשיו אני ובעלי רוצים לסיים. לא מהסקס. מההתחייבות. מהשעה הראשונה של נסיעה אחורה ב-2 בלילה כשעצוב כי הצפת לא הבינה משהו. מהלוגיסטיקה. מלהיות 'הזוגות מעפולה'. ההתלבטות: לעזוב לאט (לקחת פסק זמן) או לעזוב בבירור (לסיים)? כאן אני לא יודעת אם יש בכלל לחזור אליו. בתל אביב יש 20 קבוצות, אם מסיימים עם אחת אפשר אחרת. כאן אם נסגור, נסגור. שש שנות חברות שלא יבואו לימי הולדת של הילדים מעכשיו. אני אדע שאני זאת שאמרה לא. מישהו פה לא מתל אביב, לא מרכז? איך עוזבים סצנה כשאין סצנה תחליפית כאן?