אחרי 4 שנים בפולי אנחנו חוזרים למונוגמיה ואני לא יודעת איך נראית זוגיות רגילה יותר

59 upvotes · 3 answers · 1245 views

35, נשואה 8 שנים, ילד 5, גבעתיים. ארבע שנים בפולי. עכשיו שמונה חודשים במונוגמיה חזרה. בלגן. ההיגיון אומר שאני אמורה להיות שמחה. בעלי, שדחף את החזרה, באמת רגוע. הוא חוזר הביתה ב-19:00, אוכל ארוחת ערב, צופה בסדרה, נרדם ב-23:00. הוא קורא לזה 'שלום'. אני קוראת לזה 'זוגיות של בני 70'. הבעיה היא לא הסקס. הסקס בינינו דווקא לא רע. הבעיה היא שגיליתי שאני התחבאתי לי ארבע שנים מאחורי חמישה אנשים. בן זוג שני? היה לי עם מי לדבר על קריירה. החברה של בעלי? הייתה לי מי שעזרה עם הילד. ארוחות ערב לארבעה? היה לי עם מי לחלוק אחריות. עכשיו אנחנו רק שניים. וזוגיות מונוגמית אמיתית, אני מבינה, היא אחריות אדירה על שני בני אדם. אני לא רוצה לחזור לפולי. זה לא הוגן לבעלי שעבד את הפסיכותרפיה כדי להחזיר את עצמו לזוגיות פשוטה. אבל אני גם לא יודעת איך לחיות זוגיות שבה אנחנו שניים מול כל החיים, בלי 'צוות תמיכה' שלא מיני. מישהי פה החזירה את עצמה לזוגיות רגילה אחרי שנים פתוחות, ולא קיבלה דיכאון משעמום בחצי שנה?