אנחנו עם זוג קבוע כבר שנה וחצי וכולם רוצים להפסיק עם הקונדומים... זה מסוכן מדי?
שלום. אנחנו זוג מרמת גן, אני בת 38, בעלי בן 41, נשואים 10 שנים, שני ילדים. בסצנה כבר 6 שנים אבל בשנה וחצי האחרונה אנחנו במצב חדש בשבילנו - יש לנו "זוג קבוע". זוג מהרצליה, היא בת 40 הוא בן 43, נפגשנו בערך פעם בשלושה שבועות באופן קבוע, יש לנו וויב מעולה, חברות גם בלי הסקס, אנחנו ארבעה לפעמים נפגשים גם בארוחות ערב משפחתיות. זאת מערכת יחסים אמיתית. בכל המפגשים שלנו אנחנו עובדים עם קונדומים. כולנו עושים בדיקות פנל מלא כל חצי שנה, מעבירים אחד לשני את התוצאות, ויש לכולנו הסטוריה נקייה. אנחנו לא נפגשים עם זוגות נוספים מעבר אליהם בשנה האחרונה (גם הם לא, לפחות מה שהם אומרים). לפני חודש בערב יין בארוחה ארבעתנו דיברנו על שאלה - האם זה הזמן להפסיק עם הקונדומים. הם הציעו, אנחנו לא בטלנו את הרעיון אלא ביקשנו לחשוב. ההיגיון שלהם: אנחנו במונוגמיה רב-ראשית בעצם - לא רב-זוגיות חופשית. כל המעבר מקונדום לבלי קונדום עם הזוג העיקרי שלנו (בעלי שלי) קרה בלי בדיקות בכלל וזה כביכול היה "ברור". למה עם זוג קבוע נוסף, שגם הם בודקים כל חצי שנה, ההסכמה לא יכולה להגיע? אני יכולה להגיד שהאמת היא שאני מתפתה. הקונדומים מקטינים את ההנאה, גם פסיכולוגית - הם משדרים "אנחנו לא לגמרי קרובים". אבל יש לי גם פחדים. מה אם מישהו מהם בכל זאת נפגש עם מישהו אחר בלי לעדכן? מה אם בדיקה אחת תהיה לא מדויקת? מה אם זה ישנה את הדינמיקה שלנו ונרגיש לכודים בקשר הזה? יש איזה היגיון בלוותר על השכבה האחרונה של ההפרדה? אני יודעת שזה נושא רגיש מאוד. אני בעיקר שמחה לשמוע סיפורים אישיים - זוגות שעשו את המעבר הזה עם זוג קבוע. איך זה השתנה? התחרטתם? באיזה תנאים זה עבד?