אני דתי מודרני. אשתי רוצה להכניס BDSM קל למיטה שלנו. אני בסערה

אשתי בת 36, גם דתית, גדלה בבית דתי, התחנכה בסמינר, אבל היא יותר 'מודרנית' ממני. אני בקושי כותב את זה. אני יודע שמותר לדבר על הכל ביננו, ובחיים האינטימיים שלנו הצלחנו להישאר חופשיים יחסית למרות שאנחנו שומרים על טהרת המשפחה, מקוואות, וכל מה שצריך. אבל מה שאשתי הציעה בשבוע שעבר הציף אותי. ישבנו ביום שישי בערב אחרי שהילדים נרדמו (זה היה אחרי ליל טבילה, אגב). היא אמרה לי בכנות שיש לה פנטזיה שכבר חודשים היא רוצה להעלות אותה. שיותר 'שולטים' ביננו. לא כאב, היא הדגישה. רק 'מי שולט'. שאני אקשור לה ידיים בצעיף. שאסגור לה עיניים. שאומר לה מה לעשות. דברים מאוד קלים. היא קראה על זה. היא צופה ב 50 גוונים של אפור או משהו דומה. אני קפאתי. ראשית, מצד דתי, אני לא יודע אם זה מותר. בהלכה יש המון הלכות על איך נראה היחס בין בעל לאישה בלילה. 'כל מה שאדם רוצה לעשות באישתו עושה' זה ביטוי מהתלמוד, אבל יש דעות חולקות. שאלתי ברב לפני שנה על משהו אחר (לא קשור) והוא היה די מתון. אבל לא העזתי לשאול את הרב על זה. הוא בטח יסתכל עלי במבט מסויים. שנית, מבחינה אישית, אני גבר רגיש. אני לא אגרסיבי. אני אבא שאוהב את ילדיו, אני בעל שאוהב את אישתו. הרעיון שאני אקשור את ידיה ואגיד לה מה לעשות מרגיש לי כמו לבגוד באישיות שלי. אני שואל את עצמי האם אני בכלל מסוגל. ואז אני שואל את עצמי שאלה גרועה יותר: 'ואם אני אגלה שאני מסוגל, ושאני אפילו נהנה, מה זה אומר עלי?'. נכנסתי לאתרים. הופתעתי לראות שיש קבוצה לא קטנה של זוגות דתיים שמשלבים את זה בחיי הנישואים שלהם. יש אפילו מאמר שקראתי על איך בקריאה מסויימת של ה'אגרת הקודש' של הרמב'ן או הרמב'ם (אני לא בטוח) יש מקום למשחקי תפקידים בין בעל לאישה. אבל אני לא בטוח שאני מקבל את הקריאה הזו או שאני רק מחפש הצדקה לעצמי כי אני סקרן. עברו 10 ימים מאז שאשתי שאלה ואני עוד לא ענייתי לה. היא לא לוחצת. היא יודעת שאני צריך זמן. אבל היא מסתכלת עלי בערב במבט שאני יודע לקרוא. יש פה זוגות דתיים שעברו את זה? איך משתלבים בין שמירה אמיתית של הלכה לבין פתיחות בחדר השינה? והאם זה משנה את האדם שאתה (במובן הרוחני) כשאתה מגלה שיש בך גם את הצד הזה?