אני חילונית, בעלי מסורתי דרך משפחתו, ההורים שלו מצפים לסטנדרט שאני לא מסוגלת לעמוד בו
התחתנתי עם בעלי לפני שבע שנים, גרים בפתח תקווה. אני חילונית מקריות הים, הוא מסורתי-בלייקאסט, כלומר הוא לא ממש שומר שבת אבל אצל ההורים שלו הוא ילד טוב לחלוטין. אמא שלו עושה ארוחות שבת ענקיות, אבא שלו לא נוסע בשבת, סבתא שלו כיסה ראש. הם לא חרדים, סתם מסורתיים ספרדים מבני ברק. בעיני האהבה שלהם מקבלת אותי, אבל יש סטנדרט. אני צריכה להגיע עם שמלה צנועה, לא לדבר על מקום העבודה החדש שלי (שזה ב"בר") בנוכחותם, להעמיד פנים שאני שומרת על מינימום של כשרות בבית גם אם זה לא נכון. אנחנו בעולם בסתר כבר שלוש שנים, וזה מוסיף עוד שכבה של הסתרה. השאלה שלי היא לא איך לעשות סוואפ במחבוא, את זה אנחנו מנהלים מצוין. השאלה היא איך אני יוצרת איזון בין הקבלה של המשפחה שלו לבין הזהות שלי. כל ארוחת שבת אצלם אני יוצאת מרוקנת. אני מתחילה להרגיש שאני מאבדת את עצמי כדי להיות "הכלה הטובה". מישהי בקהילה עם דינמיקה דומה?