אני רוצה להציע לאשתי שנפתח את הזוגיות אבל אני לא יודע איך בכלל לפתוח את השיחה... אנחנו 12 שנה ביחד והיא מעולם לא נגעה בנושא
58 upvotes · 3 answers · 1632 views
גרים בראשון לציון, שלושה ילדים בני 10, 7, 4. אשתי היא אישה מקסימה, אמא מצוינת, מנהלת בעבודה שלה, אוהבת אותי. הזוגיות שלנו במצב יציב יחסית, חיי המין אצלנו רגועים אבל לא בוערים - בערך פעם בשבועיים, יותר במהלך החופש.
אני עצמי בשנים האחרונות חוקר בשקט את הנושא של זוגיות פתוחה. קראתי ספרים (גם של פרופ' פרל בעברית), הקשבתי לפודקאסטים, נכנסתי לאתרי קהילה (לקרוא בלבד, בלי לפתוח פרופיל). אני יודע בוודאות מסוימת שיש לי צורך לחקור את הנושא הזה. לא בגלל בעיה בזוגיות, אלא כי אני מרגיש שמעולם לא הייתי במצב להתנסות בכלל - הכרנו בגיל 28-29 והתחתנו אחרי שנתיים, אף פעם לא היה לי הרבה ניסיון מיני לפני זה.
הקושי הוא שאני לא יודע איך לפתוח את השיחה. כל פעם שאני חושב על זה אני שותק. הסיבות הן רבות. ראשית, אשתי מעולם לא רמזה על שום פתיחות לכיוון הזה. שנייה, אני יודע שהיא תקשור את ההצעה הזאת כסימן ל"בעלי לא רוצה אותי" וזה כל כך הפוך מהאמת שזה ממש כואב לי. שלישית, אני פוחד שגם אם השיחה תעבור בסדר, היא תזכור את הרגע הזה כסדק קטן בזוגיות שלנו ולא תשכח אותו.
ניסיתי לחפש דרכים עקיפות. ניסיתי לפעמים להעלות בשיחה איזה סדרה שדיברה על קשרים פתוחים ("מה דעתך על הזוג הזה?") - היא בדרך כלל מגיבה ב"לא בשבילי" ועוברת לנושא הבא. ניסיתי פעם, אחרי הרבה יין, לדבר על פנטזיות באופן כללי, היא ענתה שהיא לא ממש מבינה למה גברים אובססיביים לפנטזיות.
יש לי הרגשה שאם אפתח את השיחה היא תרגיש שזה לא נגיע משום מקום אלא משהו שתכננתי. ואם אני אומר את זה ספונטני זה ייצא רע, ואם אני מתכנן זה ייצא יותר רע.
מי שעבר את השיחה הזאת ולא היה לו רמז מקדים מהבת זוג - איך פתחתם? היו מילים שעזרו? היה הקשר שעזר (חופשה, ערב יין, פסיכולוג זוגי)? איך הצלחתם להבהיר שזה לא בגלל חוסר אהבה?
Answers
-
★ אישה 46 פה, אני זאת שהבעל פתח את השיחה לפני 6 שנים. בעלי היה במצב כמעט זהה שלך - 12 שנה ביחד, ילדים, חיי מין יציבים, ובאחד הערבים אחרי שכל הילדים נרדמו, הוא יושב מולי על הספה ואומר "יש משהו שאני רוצה לדבר איתך עליו והוא לא קל. אני רוצה להגיד מראש שזה לא קשור אלייך, ולא קשור לאהבה שלי אליך. הוא קשור למשהו שאני מרגיש לגבי החיים שלנו ביחד".
הפתיחה הזאת הצילה הכל. למה? כי היא נתנה לי שלוש דקות לחשוב מה הוא בכלל הולך לומר, וכי היא כבר מהרגע הראשון הוציאה את "לא רוצה אותך" מהמשוואה. אני זוכרת שעוד לפני שהוא דיבר, חשבתי לעצמי "אוקיי, זה לא בגידה ולא גירושים, כל השאר אפשר לעבד". אם הוא היה אומר את אותם דברים בלי הפתיחה - הייתי קופצת לפח של "הוא לא רוצה אותי".
אחרי שאמר את הפתיחה, הוא דיבר על מה שהוא הרגיש - לא על מה שהוא רוצה. אמר שיש לו סקרנות מאז שהוא צעיר. אמר שזה משהו שהוא לא היה במצב לחקור לפני שהכיר אותי. אמר שזה לא חייב להוביל לשום מקום, רק שהוא רוצה שאני אדע שזה קיים בתוכו. רק אחרי שעה של שיחה, ככה ברצף, הוא שאל את השאלה - "מה את חושבת? אני לא מבקש כלום עכשיו, אני רק רוצה לשמוע מה זה מעורר בך".
אני בכיתי בלילה הזה. אבל בכיתי לא כי הייתי כועסת. בכיתי כי הוא היה כל כך פתוח ואמיתי, וכי גם אני ידעתי דברים על עצמי שלא דיברתי עליהם, וזה היה אישור שגם לי מותר. השיחה הראשונה לא הסתיימה בהחלטה. אלא בשיחה שנייה אחרי שבועיים, ואז שלישית, וכך הלאה. עברה כמעט שנה עד שעשינו משהו פיזי.
מה שאני בעיקר אומרת - תיכנע מראש שזאת לא שיחה אחת אלא שיחה ראשונה. ותפתח אותה במשפט שלוקח לה את "לא רוצה אותך" מעל השולחן בשנייה הראשונה. אם תעשה את זה, יש לך סיכוי טוב. אם לא - הסיכוי קטן.
36 ↑
-
תעשה את זה דרך פסיכולוג זוגי. אני יודע שזה נראה כמו דרמה אבל זה לא - פסיכולוג זוגי יכול ליצור מרחב בטוח לדיון על נושאים כמו פתיחות בלי שאף אחד יכנס לפניקה. תקבעו 3-4 פגישות עם פסיכולוג שמוכר על נושאים של זוגיות פתוחה (יש כמה בארץ, אפשר לחפש). שם תוכל להעלות את הנושא במקום שבו יש לה גם פסיכולוגית לצידה. הרבה זוגות שאני מכיר התחילו ככה.
7 ↑
-
גבר 49. עברתי את השיחה הזאת לפני 4 שנים. עברה רעה לי. אשתי הגיבה בכאב עמוק, ולא הסכמנו על שום פתיחות. אנחנו עדיין נשואים, חיי המין השתפרו אחרי השיחה (כן, באופן מוזר), אבל אני יודע שאני אחיה עם המחשבה שיש בי משהו שהיא לא רוצה לעולם.
אני לא בא עם עצה, אני בא עם אזהרה. השיחה הזאת לא תמיד מסתיימת בפתיחות. לפעמים היא מסתיימת בלמידה. תוודא שאתה מוכן לחיות גם עם תוצאה כזאת לפני שאתה פותח.
7 ↑
Couples