אני רוצה להציע לאשתי שנפתח את הזוגיות אבל אני לא יודע איך בכלל לפתוח את השיחה... אנחנו 12 שנה ביחד והיא מעולם לא נגעה בנושא
גרים בראשון לציון, שלושה ילדים בני 10, 7, 4. אשתי היא אישה מקסימה, אמא מצוינת, מנהלת בעבודה שלה, אוהבת אותי. הזוגיות שלנו במצב יציב יחסית, חיי המין אצלנו רגועים אבל לא בוערים - בערך פעם בשבועיים, יותר במהלך החופש. אני עצמי בשנים האחרונות חוקר בשקט את הנושא של זוגיות פתוחה. קראתי ספרים (גם של פרופ' פרל בעברית), הקשבתי לפודקאסטים, נכנסתי לאתרי קהילה (לקרוא בלבד, בלי לפתוח פרופיל). אני יודע בוודאות מסוימת שיש לי צורך לחקור את הנושא הזה. לא בגלל בעיה בזוגיות, אלא כי אני מרגיש שמעולם לא הייתי במצב להתנסות בכלל - הכרנו בגיל 28-29 והתחתנו אחרי שנתיים, אף פעם לא היה לי הרבה ניסיון מיני לפני זה. הקושי הוא שאני לא יודע איך לפתוח את השיחה. כל פעם שאני חושב על זה אני שותק. הסיבות הן רבות. ראשית, אשתי מעולם לא רמזה על שום פתיחות לכיוון הזה. שנייה, אני יודע שהיא תקשור את ההצעה הזאת כסימן ל"בעלי לא רוצה אותי" וזה כל כך הפוך מהאמת שזה ממש כואב לי. שלישית, אני פוחד שגם אם השיחה תעבור בסדר, היא תזכור את הרגע הזה כסדק קטן בזוגיות שלנו ולא תשכח אותו. ניסיתי לחפש דרכים עקיפות. ניסיתי לפעמים להעלות בשיחה איזה סדרה שדיברה על קשרים פתוחים ("מה דעתך על הזוג הזה?") - היא בדרך כלל מגיבה ב"לא בשבילי" ועוברת לנושא הבא. ניסיתי פעם, אחרי הרבה יין, לדבר על פנטזיות באופן כללי, היא ענתה שהיא לא ממש מבינה למה גברים אובססיביים לפנטזיות. יש לי הרגשה שאם אפתח את השיחה היא תרגיש שזה לא נגיע משום מקום אלא משהו שתכננתי. ואם אני אומר את זה ספונטני זה ייצא רע, ואם אני מתכנן זה ייצא יותר רע. מי שעבר את השיחה הזאת ולא היה לו רמז מקדים מהבת זוג - איך פתחתם? היו מילים שעזרו? היה הקשר שעזר (חופשה, ערב יין, פסיכולוג זוגי)? איך הצלחתם להבהיר שזה לא בגלל חוסר אהבה?