בכי בנסיעה הביתה ברכב — עיבוד או פאניקה?
אני עוד מתאוששת מהשבת שעברה. חזרנו ברכב מהרצליה לראשון לציון, כביש 4, אמצע הלילה, ופתאום באמצע הנסיעה התחלתי לבכות. בלי סיבה ברורה. בן הזוג שלי נבהל, רצה לעצור בצד, שאל אם משהו קרה, אם מישהו עבר את הגבולות. עניתי שלא, שהיה נהדר. הוא לא הבין, ובאמת קשה להסביר. הבכי היה כמעט שמח, שחרור, אבל הוא לא ידע איך להחזיק אותי. אגב, כשהגענו הביתה הבכי נפסק והייתי רגועה לחלוטין, ישנו טוב. השאלה — האם הבכי הזה הוא דבר נורמלי או סימן אזהרה? כי שמעתי על נשים שאומרות שזה החלק הכי משחרר, ושמעתי גם על מי שאחרי בכי כזה החליטה שהיא לא רוצה לחזור על זה. איך לדעת בצד של מי אני?