בן 54, אני מתחיל להיכשל במיטה והאישה מתחילה לרחם עלי. מה לעשות? עד שנתיים בערך הייתי נחשב במיטה ל'חמור' (לא אגיד מי קרא לי ככה, אבל היא ישנה כעת לידי). אז משהו השתנה. לילה אחד לא הצלחתי. תליתי על יין. לילה שני - על יום קשה. לילה שלישי - הבנתי שגוף שלי החליט לעשות שביתה רטרואקטיבית על 30 שנה של אגו. כל סבב הלכתי לרופאים. רופא משפחה: 'טסטוסטרון בגבול'. אורולוג: 'תיקח ויאגרה'. ויאגרה: עבדה פיזית פעמיים. גם עם הוויאגרה הגוף שלי לא מתרגש כמו פעם. כאילו הגוף שלי בעדנות אומר 'כן, הנדסת מה שביקשת, אבל אני יותר לא בקטע'. הדבר הכי גרוע - אישתי הפכה ל'אמא'. 'זה בסדר מותק. בוא נחבק רק.' אני אוהב אותה אבל אני לא רוצה רחמים. אני רוצה אישה שרוצה אותי, לא נשים אדומה שתומכת בי. תני לי בעיטה אגרסיבית במקום חיבוק תרפויטי. אבא שלי היה בן 70 עם תפקוד תקין. למה אני, בן 54, כבר באקסל הסיום? גברים שעברו את זה - שמישהו בבקשה יגיד לי שזה לא הסוף. ושלא ילך ל'תפתח את הלב' כי אני בא הנה דווקא כדי להתחבא ממטפלים.