בפסטיבל טראנס באילת חוויתי משהו שלא הסכמתי לו אבל גם לא ממש סירבתי. אני לא יודעת איפה אני עומדת
הצעירה כאן ביחס לרוב הסיפורים אבל יש לי שאלה רצינית. אני יוצאת לפסטיבלי טראנס בארץ כבר 6 שנים. תקופה אחרונה הכרתי קהילה של אנשים שהפכו לחברים שלי, רובם בגילאי 30-40, חלקם בקשרים פתוחים, חלקם פולי. הסצנה הזו ברובה ליברלית ופתוחה לסקסואליות. לפני שלושה שבועות הייתי בפסטיבל גדול באזור אילת, חמישה ימים. הייתי עם חברה טובה ועם בחור שדיברנו בטלגרם חודש לפני אבל לא נפגשנו. הוא היה 'אינטרסטינג', בן 34, אומן, מתואר בהרבה קשרים מבחוץ. הסכמתי לפגוש אותו בפסטיבל. הוא הגיע ביום השלישי, היה מקסים, חיבק חזק, הציע לי ברגלי לאקסטזי. שמתי. רקדנו 4 שעות. אחרי הריקוד הוא הוביל אותי לאוהל שלו. שני אנשים נוספים היו שם, זוג שאני לא הכרתי. הוא אמר לי 'תכירי, הם חברים, אנחנו לפעמים יחד.' לא ידעתי איך להגיב. הייתי במצב של MDMA, פתוחה לכל, מאוד ידידותית, אבל גם לא לגמרי שם. הם התחילו להתעסק זה עם זה ועם אותו, ובאיזה שלב היד שלהם התחילה להיות גם עלי. לא אמרתי לא. גם לא אמרתי כן. הייתי במין מצב של 'זורם'. בסוף עברתי עם השלושה איזה שעתיים שאני לא זוכרת בבירור. הבוקר אחרי התעוררתי לבד באוהל ובכיתי 40 דקות. לא בגלל שעשו לי משהו רע באלימות. אף אחד לא היה אגרסיבי, לא היה כפייה, לא היה משהו שאני יכולה להגיד 'זה חצה גבול'. אבל גם לא הסכמתי באמת, ברצוני, באופן מודע. הייתי במצב שאני לא יודעת להגדיר. וזה אוכל אותי. חזרתי לתל אביב. הוא שלח לי הודעה אחרי שלושה ימים 'היה כיף, נחזור על זה?' לא עניתי. הוא שלח עוד הודעה אחרי שבוע, 'את בסדר?' עניתי 'אני צריכה זמן.' מאז עברו שבועיים. אני לא ישנה טוב. אני לא יודעת אם להגיד למישהי, לדבר עם הזוג ההוא, ללכת לטיפול, או פשוט לשכוח. הסצנה הזו של פסטיבלי טראנס יש בה משהו חופשי וטוב, אבל יש בה גם משהו שהגבולות מטשטשים. כשאתה תחת השפעה והכל 'זורם' איך אתה אמור להגן על עצמך? איך אני אמורה להגדיר את מה שקרה לי? והאם זה 'תקלה' של פעם אחת או שזה משהו שטבוע במבנה של הסצנה הזו ואני צריכה לחשוב מחדש על הקיום שלי בה?