ברית מילה של האחיין בבוקר ביום ראשון ובלילה לפני זה סוף שבוע סוואפ — אני לא יכולה להפסיק לצחוק על הקיצוניות
הסיטואציה הזאת קרתה לנו בשבוע שעבר ואני עדיין לא מצליחה להתאושש מהבדל הקצוות. ביום שישי בערב נסענו אני ובעלי לצימר בצפון עם זוג שאנחנו פוגשים כבר חצי שנה. סוף שבוע מטורף. שתי לילות. הכל. בא לי לפרט אבל לא במקום הזה. ביום ראשון בבוקר היינו צריכים להיות בברית מילה של האחיין שלי בבני ברק (אחותי חזרה בתשובה לפני שש שנים, חלק מהמשפחה דתי, חלק חילוני). הגענו לבני ברק ישר מהצימר, חצי שעה איחור, הרב מסיים את הברכות, סבתי אומרת לי "ילדה, את נראית עייפה, את צריכה לישון יותר". הסתכלתי על בעלי והוא נכמט מצחוק. אחותי חיבקה אותי וחנקתי איזה צחוק היסטרי שעלה לי. עומדים שם 50 חרדים, אני עם כיסוי שיער שאחותי השאילה לי כי שכחתי הביתה, ובראש שלי כל הסצנות מאמש. השאלה — מישהי אחרת בקהילה הזאת מכירה את הסיטואציה של מעבר חד כזה בתוך 12 שעות? איך אתן מתמודדות עם זה רגשית, לא להתבייש ולא להרגיש כפול?