ברית מילה של האחיין בבוקר ביום ראשון ובלילה לפני זה סוף שבוע סוואפ — אני לא יכולה להפסיק לצחוק על הקיצוניות
65 upvotes · 4 answers · 1289 views
הסיטואציה הזאת קרתה לנו בשבוע שעבר ואני עדיין לא מצליחה להתאושש מהבדל הקצוות. ביום שישי בערב נסענו אני ובעלי לצימר בצפון עם זוג שאנחנו פוגשים כבר חצי שנה. סוף שבוע מטורף. שתי לילות. הכל. בא לי לפרט אבל לא במקום הזה. ביום ראשון בבוקר היינו צריכים להיות בברית מילה של האחיין שלי בבני ברק (אחותי חזרה בתשובה לפני שש שנים, חלק מהמשפחה דתי, חלק חילוני). הגענו לבני ברק ישר מהצימר, חצי שעה איחור, הרב מסיים את הברכות, סבתי אומרת לי "ילדה, את נראית עייפה, את צריכה לישון יותר". הסתכלתי על בעלי והוא נכמט מצחוק. אחותי חיבקה אותי וחנקתי איזה צחוק היסטרי שעלה לי. עומדים שם 50 חרדים, אני עם כיסוי שיער שאחותי השאילה לי כי שכחתי הביתה, ובראש שלי כל הסצנות מאמש. השאלה — מישהי אחרת בקהילה הזאת מכירה את הסיטואציה של מעבר חד כזה בתוך 12 שעות? איך אתן מתמודדות עם זה רגשית, לא להתבייש ולא להרגיש כפול?
תשובות
-
★ הצחוק הזה הוא בעצם מנגנון הגנה ובריא לחלוטין. ברגע שאת מסוגלת לצחוק על הקיצוניות, את לא חייבת להרגיש כפולה או מזויפת. את פשוט אישה שיש לה שני קצוות בחיים שלה והיא מסוגלת להחזיק את שניהם. זה מאוד בריא לדעתי, ההומור הזה.
47 ↑
-
אני אגיד את האמת, בהתחלה הסיטואציות האלה הציקו לי, הרגשתי כפולה. אבל אחרי כמה שנים הבנתי שהאינטגרציה היא בתוך הראש שלי, לא במצב חיצוני. את אישה שלמה. אם את אוהבת את אחותך ושמחה איתה בברית, וגם נהנית מהסוף שבוע, שתי הדברים אמיתיים. אין סתירה, יש רק עושר.
11 ↑
-
אני מתפקעת מצחוק. תכלס זה בדיוק החיים בארץ, הקצוות נוגעים אחד בשני בלי הפסקה. אני הייתי בשבת בר מצווה של אחיין בעיר אלעד, פגשתי שם זוג שגם ההורים שלהם דתיים, ובהמשך אותו שבוע פגשנו אותם במסיבה ברמת גן. החיים בארץ הקטנה הזאת זה בדיחה אחת גדולה.
10 ↑
-
אצלי קרה דבר דומה, חתונה דתית של בן דוד באולם בבני ברק יום אחרי שאני ובעלי עשינו אורגיה של 8 אנשים בדירת איירבי. ישבתי בעזרת נשים, סבתא שלי הראתה לי תמונה של חתן וכלה אחרים והתחילה להגיד שכל הזוגות הצעירים היום לא יודעים מה זה אהבה. נחנקתי מצחוק. בעלי הסתכל עליי דרך המחיצה והבין מיד. הקשר הסודי הזה בינינו בא לי המון.
2 ↑
