הבן שלנו בן 16 גדול מספיק לתהות איפה הורים שלו עד 2 בלילה כל שבת
89 upvotes · 6 answers · 1900 views
שלום לכולם. אנחנו במשחק קצת יותר משלוש שנים, התחלנו כשהבן היה בן 13 וזה לא היה בעיה, הוא היה ילד, הלך לישון ב9, לא שאל שאלות. עכשיו הוא בן 16, יש לו שעון ביולוגי של מבוגר, חוזר מבית חברים ב11 ורואה שאנחנו לא בבית. שולח הודעות וואטסאפ ב12 וחצי "אבא איפה אתם?" ואני עונה "אצל דודה רחל בכפר סבא" בידיים רועדות. הוא כבר התחיל לשאול למה אנחנו "אצל דודה רחל" כל שבת. אשתי אומרת שצריך לצמצם, אני אומר שצריך פתרון אחר. הבייביסיטר כבר לא רלוונטית בגילו. איך אתם מתמודדים עם נערים גדולים בבית? איך עושים מפגשים בכלל בשלב הזה?
תשובות
-
★ תפסיקו עם "דודה רחל". בן 16 לא טיפש. תגידו "ערב עם חברים" ותפסיקו לפרט. ככל שאתם מפרטים יותר זה פחות אמין. "היינו אצל אבי וירדנה, אכלנו, שיחקנו רמיקוב, איבדנו את התחושה של הזמן". סוף.
23 ↑
-
אצלנו הבת הגדולה בת 18 ואני חושבת שהיא יודעת. לא דיברנו, היא לא שאלה, אבל יש מבטים. החלטתי שעד שהיא לא שואלת אני לא מספרת, ואם היא תשאל אני לא אשקר. זה החלטה אישית אבל הקלה ממנה את הלחץ עליי.
13 ↑
-
הבן שלי בן 17, הוא יודע שאמא ואבא יוצאים הרבה ולא שואל יותר מדי שאלות. הסכמנו איתו על "אנחנו יוצאים, יש לך כסף לפיצה, אם משהו דחוף תתקשר". יש לו את החיים שלו עם החברים, הוא לא מחפש אותנו. הסוד זה לתת לו מספיק עצמאות בשלו כדי שהוא לא יתעניין בשלך.
12 ↑
-
יש לי בת 16 ואני אומר לך, היא יודעת שמשהו לא רגיל. אולי לא מה בדיוק אבל היא קולטת. הפתרון אצלנו היה להעביר את המפגשים החוצה לחלוטין, אצל מארחים או במלון, ולחזור הביתה לפנות בוקר אחרי שהיא ישנה. כשהיא קמה אנחנו כבר במיטה ישנים, סיפור פשוט יותר מ"היינו אצל דודה".
10 ↑
-
אשתך צודקת שצריך לצמצם בתקופה הזאת. גיל 16 עד 19 זה גיל קשה לסצנה, הילדים עירניים, סקרנים, וגם רגישים. אחרי שיגייסו לצבא יהיה לכם הרבה יותר פנאי. תחזיקו מעמד עוד שנתיים שלוש.
9 ↑
-
בגיל הזה אנחנו עברנו לעשות סופי שבוע במלון פעם בחודש במקום שני ערבים בחודש. הוא נשאר עם סבתא או עם דודה אמיתית, ואנחנו נעלמים לתל אביב. פחות מפגשים אבל איכותיים יותר, ופחות שאלות מהבן.
4 ↑
