הבת שלנו (24) גילתה שאנחנו בסצנה. ארוחת השישי הבאה מפחידה אותי.

תשובות

• ★ עברתי את זה. הבן שלי גילה כשהיה בן 26. ארוחת השישי היתה הכי קשה בחיי. מה שעבד: לא להתנצל, לא להסביר יותר מדי. אמרנו בכנות 'אנחנו אוהבים אחד את השני, יש לנו חיים זוגיים פתוחים מסוג מסוים, זה לא משפיע על הקשר שלנו, ואנחנו לא צריכים את האישור שלך אבל מבקשים את הכבוד שלך'. הוא לקח חודש לעכל, אחר כך הוא בסדר. תהיו רגועים.
  20 ↑
• הצעה חשובה — אם בעלך מסכים, תנהלו את השיחה דווקא את לבד מולה בהתחלה. אמא ובת, בעיקר אם היא הזעה מהפרופיל. שיחת שלושה תהיה מביכה מדי. אחר כך, אם היא רוצה, גם בעלך יוכל להצטרף. תני לה שטח בטוח להבעות את הבלבול.
  13 ↑
• תכלס יש משהו רגיש שכדאי לחשוב עליו — האם הבת שלך תוכל להתמודד עם הידע הזה לגבי המסגרת המשפחתית הרחבה? סבים, סבתות, דודים? אם יש סיכוי שזה ידלוף, חשוב לדבר על זה איתה מפורשות. 'זה לא דבר שאנחנו רוצים שיתפרסם' — חד וברור.
  13 ↑
• אני בנו של זוג בני 55 שמעולם לא הייתי אמור לדעת, אבל יודע 4 שנים. כדאי שתדעו שאני אוהב את ההורים שלי ולא חושב עליהם פחות. תכלס זה דווקא העלה אצלי את ההערכה — שני אנשים שמצליחים לקיים מערכת זוגית בריאה כל כך עם פתיחות כזאת, זה לא דבר של מה בכך. תהיו גאים בעצמכם.
  10 ↑
• אישתי ואני (54 ו-57) עברנו את זה לפני שנה עם הבן שלנו (26). מה שעזר היה לתת לו לשאול שאלות לפי הקצב שלו ולא להציף אותו במידע. הוא שאל שאלה, ענינו בקצרה, נתנו לו לעכל. שיחה ראשונה היתה 20 דקות, חודש אחר כך עוד 20 דקות, וכן הלאה. עד היום שיחה כללית של 'לפעמים אנחנו מתעדכנים' היא הכל. עובד.
  5 ↑
• אני בת 25 ויודעת על ההורים שלי 3 שנים. גיליתי במקרה. עברתי שלב של זעזוע, אחר כך כעס, אחר כך קבלה. מה שהיה חשוב לי לשמוע מהם: 'אנחנו לא משתפים פרטים, אנחנו מצפים שגם את לא תשתפי פרטים שלך, וזה הגבול שלנו'. ברגע שזה הוגדר ככה, הקשר נשאר טוב. בלי דליפות, בלי הצקות.
  1 ↑