הפסיכולוגית שלי שאלה על "פתיחות בקשר" — לספר לה הכל או להתחמק?

תשובות

• ★ אני פסיכותרפיסטית בעצמי (לא קלינית, MA) ואני בלייפסטייל. אז אני יודעת משני הצדדים. תכל'ס — רוב הקליניות בארץ בנות 50-60 ולמדו בעידן שאפילו ביסקסואליות נחשבה "להפרעה". זה לא אומר שכולן ישפטו, אבל יש סיכוי לא קטן שכן. מצד שני, רשומה רפואית נפשית היא מוגנת מאוד וגם בבית משפט לא קל להגיע אליה. ההמלצה שלי? תבדקי קודם את העמדות שלה בעדינות. תזרקי משהו בסגנון "קראתי לאחרונה על זוגות שיש להם הסכמים פתוחים, יש לך עמדה בנושא?" ותראי איך היא מגיבה. לפי התגובה תחליטי. אם היא מקצועית טובה היא תזהה את השאלה ותענה בנייטרליות.
  18 ↑
• אני סיפרתי לפסיכולוג שלי לפני שנה (גבר בן 55 מהרצליה) והוא הגיב מצוין. אמר לי "אני לא מטפל בלייפסטייל אבל אני יודע מספיק כדי לא לשפוט, ואם זה משהו שאת רוצה לעבד אני אלמד מה שצריך". מאז זה היה פריצת דרך עצומה בטיפול. הפסקתי לבזבז 30 דקות מכל מפגש על שאלות צדדיות והגעתי לעומק. אבל זה היה פסיכולוג ספציפי. הייתי שואלת את עצמי — אם היא תגיב רע, האם את מוכנה להחליף מטפלת? אם כן, יאללה נסי. אם לא, אל תסכני את הטיפול שעובד.
  12 ↑
• אני מציע מסלול ביניים — את לא חייבת לספר את הכל בפגישה אחת. תזרקי "יש לי ולבעלי הסכם של פתיחות מסוימת" ותראי איך היא מתייחסת. אם היא נשארת מקצועית ולא בורחת, את יכולה לפתוח עוד. אם היא קופצת תזיזי הצידה את הנושא. בטיפול אתה תמיד יכול לבחור באיזו עומק להיכנס.
  11 ↑
• תכל'ס משפטית — אם זה לא נושא של פגיעה בילדים או באנשים אחרים, אין שום סיבה שזה יגיע לבית משפט. ואפילו אם כן, רשומות רפואיות נפשיות הן מהקדושות במשפט הישראלי. אל תני לזה לעצור אותך. הפחד הזה הוא תירוץ של ההגנות שלך.
  3 ↑
• תכל'ס שאלה אחרת — את ניגשת לטיפול כדי לעבוד על עצמך. אם הסתרת ממנה חלק משמעותי בחיים שלך, את עובדת על גרסה חלקית של עצמך. זה בזבוז של זמן וכסף. או שמספרים או שמחליפים מטפלת.
  1 ↑