הפעם שהיא חזרה ולא רצתה לספר — ואני לא פציתי פה. תקפו אותי או תבינו אותי
82 upvotes · 6 answers · 1745 views
אחי, נושא רגיש. אשתי חזרה לפני שבוע מערב עם הבול ולא רצתה לספר כלום. רק חיבקה אותי, התקלחה, נרדמה. בבוקר אמרה "היה לי טוב, אני לא בא לי לספר היום". ואני בלעתי. לא לחצתי. עברו כבר 6 ימים והיא עדיין לא סיפרה. אני מכבד את זה אבל הראש שלי הולך לכל הכיוונים. נכון או לא נכון לא ללחוץ? איך אתם מתמודדים עם זה?
תשובות
-
★ אחי, עשית נכון מאוד. הכבוד לגבולות שלה הוא הבסיס לכל הדינמיקה הזאת. אבל אחרי 6 ימים זה כבר לא "לא מתחשק לי", זה משהו אחר. תפתח שיחה רכה — לא "תספרי" אלא "אני שם לב שלא חזרת לזה. את בסדר? יש משהו שאני יכול לעזור?". זה לא חקירה זה דאגה. היא תיפתח.
56 ↑
-
אצלנו פעם הייתה תקופה כזאת ובסוף התברר שהיא לא רצתה לספר כי היא חשבה שאני אעצב. ברגע שדיברנו זה השתחרר. תפתח את הדלת בעדינות.
13 ↑
-
הסבלנות שלך מעוררת כבוד. אבל סבלנות לא אומרת שתיקה. תגיד לה שאתה איתה ושאתה רוצה לשמוע כשהיא רוצה לדבר. זה לא לחץ זה נוכחות.
13 ↑
-
תכלס יכול להיות שהיא מעבדת. תכלס יכול להיות שהיה משהו לא נעים. תכלס יכול להיות שהיא רק רוצה שזה יהיה רגע פרטי שלה. בלי שתשאל אתה לא תדע.
8 ↑
-
אני אצלנו זוגית — לפעמים אני לא רוצה לספר מיד כי אני מעבדת. אבל אחרי שבוע אני בעצמי רוצה לשתף. אם היא לא חזרה לזה תוך שבוע, סימן שצריך לדבר בעדינות.
7 ↑
-
הראש שמדמיין לבד הוא הסכנה הגדולה. תדבר. הדמיון תמיד גרוע מהמציאות. סבבה?
1 ↑
שאלות קשורות
-
6 שנים בסצנה ופתאום אנחנו מדברים פחות, נורמלי?82 הצבעות · 5 תשובות
-
עשינו פול סוואפ ראשון בחיים ועכשיו אני שואל את עצמי מי אני בכלל76 הצבעות · 6 תשובות
-
פראג ארבעה ימים עם זוג שני מישראל - כמה דיסקרטיות צריך?58 הצבעות · 4 תשובות
-
קשירה בצעיפי משי על המיטה בסוואפ, איך מציגים את זה בלי לבהיל65 הצבעות · 4 תשובות
