עשינו פול סוואפ ראשון בחיים ועכשיו אני שואל את עצמי מי אני בכלל
אני גבר בן 42, נשוי לאישה מדהימה 14 שנה, שני ילדים (10 ו-7), גרים בגבעתיים. אנחנו זוג מאוהב, חברים אמיתיים, גם מצליחים מקצועית. הסקס בינינו טוב, לפעמים אפילו מצויין, אבל מזה שלוש שנים אנחנו מדברים על העולם של הסוויינגרס. התחיל כפנטזיה במיטה, אחר כך פודקסטים, אחר כך פרופיל באתר, ואז שיחות אמיתיות עם זוגות. לקח לנו שנה וחצי מהשיחה הראשונה ועד שהחלטנו לעשות את הצעד. לפני 3 שבועות נפגשנו בפעם השלישית עם זוג שמאוד התחברנו אליו. הוא בן 44, היא בת 39, גרים בקיסריה, נשואים 12 שנה. הפעם הראשונה הייתה קפה בנמל תל אביב, השנייה ארוחת ערב במסעדה ביפו, ובשלישית סיכמנו שזה יקרה. שכרנו וילה עם בריכה בזכרון יעקב לסוף שבוע. הילדים אצל ההורים שלי. יין טוב, מוזיקה, ג'קוזי, הכל לפי הספר. הלילה עצמו היה הרבה יותר טבעי ממה שדמיינתי. התחלנו ארבעתנו ביחד בסלון, אחר כך התפצלנו לחדרים. הסקס שלי איתה היה אינטנסיבי, היא הייתה נדיבה, מצחיקה, נוכחת לחלוטין. בזמן הסקס שמעתי את אשתי בחדר השני, קולות שאני מכיר היטב, וזה לא הפריע לי. בכלל לא. אדרבה, זה הצית אותי. חזרנו ביחד לסלון בסוף, ארבעתנו צחקנו, שתינו עוד יין, הלכנו לישון בחדרים נפרדים. חזרנו הביתה ביום ראשון בערב. עברו 3 שבועות והכל מתפרק לי בראש. לא בצורה הפשוטה. אני לא מתחרט. הסקס איתה היה מצויין, הסקס איתי ואשתי בשבוע אחרי היה אפילו טוב יותר, הקשר שלנו לא נפגע, ההיפך. הבעיה היא משהו עמוק יותר. אני שואל את עצמי מי אני בכלל. עברתי 42 שנה חיים מסויים, של בחור טוב מבית טוב, אדם נורמטיבי, נשוי, רציני, אבא טוב, כל הקריטריונים. ופתאום אני מבין שכל הסיפור שסיפרתי לעצמי על מי אני זה לא מדויק. אני אדם שיכל לעשות את זה. ואני נהניתי. ואני אעשה את זה שוב. זה לא ה 'בגידה' שעלתה לי כי לא בגדנו, היה בהסכמה. זה משבר זהות. כל הסיפור על 'אני מונוגמי בנשמה' שספרתי לעצמי שנים פשוט קרס. אני שואל את עצמי על דברים אחרים שספרתי לעצמי לאורך השנים: אני באמת רוצה לעבוד בעבודה הזו? אני באמת אוהב את הבית הזה? אני באמת אבא כזה טוב? פתאום הכל זז. האם זה נשמע מוכר למישהו? האם זה תופעה ידועה אחרי פול סוואפ ראשון? אשתי במצב טוב, היא לא בכלל בבלגן הזה, ואני לא יודע איך להסביר לה מבלי שזה ישמע כמו חרטה. אני לא מתחרט, אני פשוט לא יודע מי הבן אדם שעשה את זה.