הפעם שכמעט הפסקנו לחלוטין, ובדיעבד אנחנו כל כך שמחים שלא
85 upvotes · 6 answers · 1579 views
זה היה לפני שנתיים, אחרי שלוש שנים בעולם. חזרנו מערב שלא היה רע, סתם, לא משהו. ובלילה היא התחילה לבכות במיטה. אמרה שהיא לא יודעת אם זה עדיין מתאים לה, שהיא מרגישה שאיבדה את עצמה איפשהו בדרך, שהיא לא מזהה את האישה שמסכימה לחלק הזה ואת זה. ואני, במקום להישבר, אמרתי לה — אם זה הסיום, אז זה הסיום, ואני איתך לגמרי. אהבתי אותך לפני זה ואני אוהב אותך אחרי זה. אנחנו עוצרים מחר. שבוע אחרי, היא חזרה ואמרה לי — חשבתי על זה, ואני לא רוצה להפסיק. רק רציתי לדעת שאני יכולה להפסיק. שזה לא הפך לכלא. וזה היה הרגע שאני זוכר שאני יודע שהיא לידי בבחירה, לא בהרגל. עברה שנתיים ואנחנו עמוק יותר מאי פעם. מישהו עוד עבר רגע כזה?
תשובות
-
★ אחי, "רק רציתי לדעת שאני יכולה להפסיק" — זו השורה הכי חכמה שקראתי השנה בפורום. נשים צריכות לדעת שיש להן יציאת חירום. גברים צריכים להראות שהיא קיימת.
59 ↑
-
ואללה הפוסט הזה ריגש אותי. אני בעצמי הייתי "האישה הבוכה במיטה" לפני שנה. ובעלי הגיב בדיוק כמוך. ואני פה היום בגלל זה.
14 ↑
-
גם אצלנו היה רגע כזה. הוא אמר לי "אם את לא רוצה, לא רוצים" וזה היה הרגע שהבנתי שאני בידיים בטוחות. המשכנו ועדיין כאן 4 שנים אחרי.
11 ↑
-
תכלס, רוב הזוגות שאני מכיר שעזבו לתמיד עזבו כי אחד הצדדים לא הרגיש שיש לו יציאה. ההרגשה של כלא הורגת את הקשר. הבחירה החופשית מצילה אותו.
9 ↑
-
התגובה שלך — "אם זה הסיום, זה הסיום, ואני איתך לגמרי" — זה הזהב של זוגיות. לא הסקס המשותף, לא הריגושים. היכולת לוותר עליהם בשבילה.
6 ↑
-
אנחנו דווקא כן עצרנו לתקופה אחרי רגע דומה. חצי שנה הפסקה. וחזרנו עוד יותר חזקים. לא כל עצירה היא סוף.
4 ↑
שאלות קשורות
-
הלייפסטייל כדרך לדחות נישואים שכבר נגמרו, מודה בכך לעצמי לראשונה86 הצבעות · 6 תשובות
-
הלכנו לראשונה לאינדיגו תל אביב והיינו אחרי שעה במכונית בוכים. מה עשינו לא נכון?88 הצבעות · 6 תשובות
-
יש ספר עברי שבאמת מסביר ENM בלי שיפוטיות?54 הצבעות · 4 תשובות
-
מישהו עושה מסורת של 'כרטיס חופשי' ביום נישואים? אנחנו שוקלים השנה ורוצים לשמוע נסיון65 הצבעות · 5 תשובות