הפעם שכן הפסקנו ויצאנו מהעולם הזה — ולא מצטערים על שום דבר
76 upvotes · 5 answers · 1458 views
אני יודע שזה לא הפוסט הסטנדרטי כאן. רובכם תרצו לדעת איך החזקנו מעמד. אנחנו לא. היינו בלייפסטייל 4 שנים, פעילים מאוד, היו לנו זוגות קרובים, חברויות אמיתיות, ערבים פצצה. ולפני שנה החלטנו לעצור. למה? כי הגענו לשלב שזה לא נתן לנו יותר את מה שהיינו צריכים. הילדים גדלו, החיים נכנסו לפאזה אחרת, האנרגיה ירדה, וגם — גילינו שאנחנו רוצים אחד את השני יותר, לא פחות. זה היה תהליך יפה של פרידה — שמרנו על קשר עם החברים שלנו מהעולם, אבל בלי הצד האינטימי. וזה עובד. אני כותב את זה כי לפעמים אני מרגיש שיש פה לחץ סמוי "להישאר בעולם", כאילו מי שעוזב נכשל. ואני רוצה להגיד — לא. הלייפסטייל נתן לנו המון, ועכשיו הוא לא מתאים לנו. ויש לזה כבוד. מישהו עוד עזב והשאיר ידידות?
תשובות
-
★ תודה שכתבת את זה. באמת. כי יש לחץ סמוי בקהילה להישאר, וזה לא בריא. הלייפסטייל זה כלי, לא דת. אם הכלי לא משרת אותך, מניחים אותו.
53 ↑
-
אחי תודה. אני בקצה של תקופה ואני חושב על עזיבה ומרגיש אשמה. הפוסט שלך נתן לי אישור.
10 ↑
-
גם אצלנו. עזבנו לפני שנתיים. נשארנו פתוחים מבחינה רגשית, אבל המין רק בינינו. וזה דווקא הביא את הסקס שלנו לרמה אחרת. כאילו כל מה שלמדנו שם נכנס פנימה.
7 ↑
-
אנחנו ב"הפסקה" כבר שנה וחצי, לא יודעים אם נחזור. שמחים שאנחנו לא לחוצים להחליט. הקשר נשאר מעולה והשיחות נשארו פתוחות, וזה מה שחשוב.
6 ↑
-
ידידות עם הזוגות מהעולם בלי הצד האינטימי — זה הניצחון האמיתי. אומר שהקשר לא היה רק על סקס. זה היה אנשים אמיתיים אחד עם השני.
1 ↑
