הרגע בשנה הראשונה שכמעט עזבנו היה לנו רגע שבו ישבנו במטבח בארבע לפנות בוקר אחרי ערב במועדון שלא הלך טוב. היא בכתה, אני שתוק. הרגשנו שהכנסנו את הקשר שלנו לסיכון שלא היינו מוכנים אליו. לקח לנו שבועיים להחליט אם להמשיך או לעזוב. בסוף לקחנו הפסקה של שלושה חודשים, חזרנו לטיפול זוגי שעשינו פעם, ואז חזרנו אט אט. תכלס היום אנחנו במקום טוב יותר ממה שהיינו לפני שנכנסנו. אבל הרגע הזה היה אמיתי. אשמח לשמוע אם היה לכם רגע כזה ואיך עברתם אותו.