התחלנו עם בחור שלישי בתור פנטזיה, אחרי שמונה חודשים אני מבינה שאני מאוהבת בו
אנחנו בעולם הזה שלוש שנים. רוב המפגשים שלנו היו עם זוגות, פה ושם נסינו שלישייה עם בחורה. בחור שלישי תמיד היה גבול אצל בעלי, הוא אמר 'זה לא מדבר אלי לראות גבר אחר נכנס אליך.' עד לפני שמונה חודשים שהוא עצמו הציע שננסה. הבחור שמצאנו הוא בן 36, גרוש, איש חינוך, מאוד רגיש ומאוד שקט. נפגשנו איתו ראשון בקפה ברוטשילד, אחר כך אצלנו בבית בערב יין. הוא לא היה אגרסיבי, לא היה מהיר, הוא היה ממש בנוכחות. הלילה הראשון איתו היה אחר. לא 'סקס מטורף'. סקס עם רגש. ובסוף שלושתנו ישנו ביחד וזה גם היה משהו שלא הרגשתי קודם. זה היה אמור להיות פעם אחת. הוא חזר. שלוש פעמים. ארבע. שש. בשלב מסוים בעלי הציע 'אולי הוא יכול לבוא יותר באופן קבוע, זה עובד יפה.' לקח לי חודש להבין מה קורה לי. אני חושבת עליו. אני מחפשת את הטלפון שלי כשהוא לא כותב. אני מחייכת כשאני רואה את השם שלו על המסך. כשאנחנו ביחד אני מסתכלת עליו ולא על בעלי בחלקים מסוימים. לפני שלושה שבועות בעלי נסע לחו'ל ליומיים והוא בא אלי לבד. לא תכננו את זה, פשוט הוא היה באזור והגיע לקפה. בסוף הוא נשאר ללילה. לא היה סקס. דיברנו עד 4 בבוקר. הוא סיפר לי על הגירושין שלו, על הילד שלו, על למה הוא בעולם הזה. ואני סיפרתי לו דברים שלא סיפרתי אפילו לבעלי. הוא חיבק אותי בלילה ופשוט ישנו ככה. בבוקר הוא יצא ואני התחלתי לבכות והבנתי. אני מאוהבת. לא סיפרתי לבעלי על הלילה הזה. זה השקר הראשון שלי בנושא הזה. אני יודעת שזה הסוף של החוקים שלנו. אני יודעת שאם אספר לבעלי שאני מאוהבת זה יקרע אותו. אני יודעת שאם אני אמשיך זה רק יחמיר. אבל אני גם יודעת שאני לא יכולה פשוט 'לסיים' איתו כאילו זה כלום. הוא לא חתיכת בשר בשלישייה. הוא בן אדם. איך אומרים לבן זוג שאתה אוהב שאתה מאוהב במישהו אחר שהוא הביא לחיים שלך? יש פולי-קהילה פה שיכולה לעזור לי להבין אם זה משהו שאפשר לחיות עם שלושה או שזה תמיד מסתיים באבדן? והאם הבחור הזה צריך לדעת מה אני מרגישה או שזה רק מסבך עוד יותר?