"וואו, את אקזוטית" — אני שונאת את המשפט הזה, אבל הוא בכל ערב אנחנו בסצנה שנתיים. כמעט בכל ערב מישהו מתקרב אליי ואומר "וואו, את אקזוטית" או "מאיפה את?", כאילו זה מחמאה. אני נולדתי בנס ציונה, אני יותר ישראלית מרובם. אני לא אקזוטית, אני אדם. השאלה שלי: איך עוצרים את זה בלי להישמע כמו "המתלוננת של הערב"? איך משאירים את האווירה טובה אבל גם מסמנים גבול ברור?