זכות וטו בין בני זוג — כלי בריא לזוגיות פתוחה או מכשיר שליטה מוסווה? אני ואשתי במשא ומתן על "הסכם פתיחה" של הזוגיות. אחרי שנתיים של דיבורים אנחנו מוכנים להתחיל בפועל וכרגע אנחנו תקועים סביב נושא אחד: זכות וטו. אשתי דורשת שיהיה לה זכות לבטל לי קשר עם מישהי אם היא מרגישה שזה מאיים על הזוגיות. אני טוען שזו לא זוגיות פתוחה אלא זוגיות עם רישיון — היא תהיה זו שמחליטה איזה רישיון תקף לי ומתי. היא טוענת שאם זה לא בידיים שלה היא תרגיש חשופה ובלי הגנה. אני אמרתי לה שאהיה מוכן לקבל "וטו רך" — כלומר שתוכל לבקש ממני לסיים קשר ואני אקח את זה ברצינות עליונה אבל ההחלטה הסופית תהיה שלי. היא רוצה "וטו קשיח" — כלומר שאם היא אומרת לסיים אני חייב לסיים, נקודה. אני יודע שבקהילה הפולית יש ויכוח גדול על וטו — חלק חושבים שזה לגיטימי כשמדובר בזוגות עם משפחה משותפת ומשכנתא, חלק חושבים שזה בהגדרה מבנה דיכוי שמפר את האוטונומיה של הפרטנר השני. אני לא בטוח איפה אני עומד. השאלה שלי: לזוגות עם ניסיון פתוח, האם וטו עבד? באיזה תנאים? איך לא הופך את הזוגיות הפתוחה לזוגיות מותנית?