זכות וטו בין בני זוג — כלי בריא לזוגיות פתוחה או מכשיר שליטה מוסווה?

תשובות

• ★ אנחנו זוג נשוי 18 שנה, פתוחים 6 שנים. התחלנו עם וטו קשיח, השתמשנו בו פעמיים בשנה הראשונה ופעם בשנה השנייה. אחרי שלוש שנים עברנו לוטו רך והשתמשנו בו עוד פעם אחת. היום אין לנו וטו בכלל — יש לנו שיחה. אני אומר לה שמשהו מטריד אותי, היא אומרת לי שמשהו מטריד אותה, אנחנו פותרים. וטו הוא תוצר של חוסר ביטחון בתקשורת. בהתחלה צריך אותו, ואז כשלומדים לדבר אפשר לוותר. הצעה לך: תסכמו על וטו קשיח אבל עם תנאים — שיהיה מותנה בשיחה של 48 שעות לפני, שיהיה לו "תוקף" (לא לכל החיים), ושצריך להגדיר מה הוא יכול לכלול ומה לא. כך תיתן לה את הביטחון בלי לאבד את האוטונומיה. וטו ללא תנאים זה לא ENM, זה רישיון.
  23 ↑
• יש לזה גם פן אתי שצריך לחשוב עליו: אם אתה מקיים קשר עם פרטנרית שנייה והיא נקשרת אליך, ואז אשתך מנפיקה וטו — מה זה אומר לאותה אישה שניה? היא לא חתמה על שום הסכם. וטו זה כלי שלך, אבל יש לו השפעות על אנשים שלא נמצאים בחדר.
  15 ↑
• יש זרם בפולי שטוען שווטו זה אנטי-אתי בהגדרה כי הוא מפר את הזכויות של הפרטנר השני. תכלס בעיניי זה מוגזם. וטו עם הקשר נכון זה כלי שמייצב. בלי הקשר זה מכשיר עינוי.
  12 ↑
• תזכרו שווטו "להפסיק את הקשר" שונה מווטו "לא ללכת לפעילות הזו ספציפית". הראשון אגרסיבי, השני סביר לחלוטין. תפצלו את ההסכם, אל תתנו ווטו כללי.
  6 ↑
• תכלס אצלנו וטו זה היה הכלי שהציל את הזוגיות. אם לא היה לי "כפתור חירום" לא הייתי מסכימה לפתוח. השאלה היא לא אם וטו לגיטימי אלא מתי משתמשים בו. אם הוא משמש פעם בשנה — בריא. אם הוא משמש פעם בחודש — סימן שהמערכת לא עובדת.
  3 ↑
• אחי אני אגיד לך בלי לסבך — אם אתה לא יכול לדמיין שאתה משתמש בוטו עליה, אתה לא צריך לתת לה וטו עליך. שוויון לא משחקים בו.
  2 ↑