חרדה לפני כל ערב מועדון, חמש שנים וזה לא משתפר
58 upvotes · 5 answers · 1692 views
אנחנו בלייפסטייל חמש שנים. אוהבת את זה, באמת. מתחברת לאנשים, נהנית מהסקס, נהנית מהקהילה. אבל יום לפני כל אירוע אני נכנסת לחרדה. בטן הופכת. שינה גרועה. בערב האירוע אני בקושי אוכלת. כשאני כבר במקום, אחרי כוס יין, זה עובר תוך חצי שעה ואני מסתדרת. אבל לקראת ההגעה? בלאגן. ניסיתי מדיטציה, נשימות, אפילו ביקרתי פסיכולוגית פעמיים. היא אמרה לי "אם זה לא משתפר אולי זה אומר שזה לא מתאים לך". אבל כשאני בפנים אני מאושרת! איך אני אומרת לעצמי "לא מתאים" כשאחרי כל ערב אני יוצאת מחויכת? מישהי מצאה דרך להתמודד עם החרדה הזאת בלי לוותר על העולם?
תשובות
-
★ אחותי תבדקי עם פסיכיאטר על קסנקס במידת הצורך לפני אירועים. אני לא אומרת לקחת על קבע, אבל לפעמים מנה אחת קטנה שעה לפני יוצאת מהבית עושה את ההבדל. אצלי זה הפך את הציפייה לנעימה במקום מפחידה. רק תדברי עם רופא, אל תיקחי מחברה.
48 ↑
-
דבר אחד שכן עזר לי — לא לתכנן יותר מדי. ברגע שאמרתי לעצמי "אנחנו הולכים לראות מה יש, אם בא לי משהו אעשה, אם לא נשתה ונרקוד" — החרדה ירדה דרסטית. הציפיות הן שיוצרות לחץ.
10 ↑
-
תכלס הפסיכולוגית טועה. חרדת ציפייה לפני אירוע חברתי גדול זה לא סימן שזה לא מתאים, זה סימן שאת אנושית. גם אני, גם הבעל שלי, שניהם מתחרפנים יום לפני. מה שעזר לנו זה ריטואל קבוע: מקלחת ארוכה, מוזיקה, להתלבש ביחד עם משחק קטן ביננו. הריטואל מפנה את המוח מ"מה יקרה" ל"אני כאן עכשיו".
7 ↑
-
אני קוראת לזה "חרדת הבמה". אותו דבר כמו שחקנים מרגישים לפני שעולים. ברגע שעלית — נעלם. נסי לעבוד עם זה ולא נגד זה. בא לי לציין שגם CBT עם מטפלת שמכירה את הקהילה עזרה לי מאוד. הפסיכולוגית הראשונה שלי לא הבינה את הקונטקסט ובאמת נתנה עצות שלא רלוונטיות.
3 ↑
-
אל תוותרי על משהו שאת אוהבת בגלל חרדה. החרדה היא משהו שלומדים לחיות איתו, היא לא סוף פסוק. סבבה שאת מרגישה לא טוב יום לפני, אבל אם רוב הזמן את שמחה זה אומר משהו.
1 ↑
