כואב לי בכל פעם שאני מקיימת יחסים. הרופאים לא מוצאים כלום ואני בסוף הסיבולת
אנחנו מדברים על חתונה ועל ילדים אבל יש לי בעיה שאני מתחילה לחשוב שתעלים את כל זה. הסקס בינינו כואב לי. לא תמיד באותה מידה, לא תמיד באותו מקום, אבל יש לי כאב כמעט בכל פעם, וזה הולך ומחמיר. זה התחיל לפני שנתיים בערך. בהתחלה זה היה כאב קטן בכניסה, חשבתי שזה יבושת, נתתי לזה זמן, ניסיתי שמני שמן. אחר כך זה הפך לכאב יותר עמוק, משהו שאני מרגישה כאילו דוקר בפנים. ועכשיו זה הגיע לזה שאני מתחילה לפחד מסקס. אני מסכימה כי אני אוהבת אותו ואני יודעת שזה חלק מהזוגיות, אבל אני נכנסת למיטה כשאני יודעת שזה הולך לקרות עם רגליים קפואות. הייתי כבר אצל 5 רופאים שונים בערך. שלוש רופאות נשים, גנקולוג, פיזיותרפיסטית של רצפת אגן. כולן בדקו, צילמו, עשו אולטרסאונד. אחת אמרה לי שזה 'ויסטיבוליטיס', אחת אמרה 'ונדוקיניוס' שהיא בכלל לא בטוחה אם זה קיים. השלישית אמרה לי 'תני זמן', והרביעית הציעה לי תרופות נגד דיכאון כי 'לפעמים זה פסיכוסומטי'. אני לא בדיכאון, אני בכאב. הפיזיותרפיסטית של רצפת אגן הייתה הכי קרובה. היא מצאה שהשרירים שלי מתוחים מאוד, ועזרה לי קצת עם תרגילים. אבל אחרי שלושה חודשי טיפול הכאב חזר. החבר שלי הופך לעצוב יותר ויותר. הוא לא לוחץ עלי, להפך, הוא אומר לי שאם אני לא רוצה אז לא. אבל אני רואה איך זה אוכל בו. הוא בן 34, גבר בריא, בן זוג שאוהב, ואני יודעת שהוא מרגיש שאני סוגרת עליו דלת. אני מתחילה לחשוב שאני לא יכולה לחתן אותו עם זה. שאני צריכה לעזוב אותו כדי לתת לו אישה בלי כאב. יש פה נשים שעברו את זה? איזה רופא הצליח באמת לעזור לכן? איזה טיפול עבד? איך החזקתן בזוגיות תוך כדי? ובעיקר, איך אני מפסיקה לפחד מהמיטה של עצמי?