מה הייתי אומר היום לזוג שמתחיל — שיחה שהלוואי שמישהו היה עושה איתי לפני 6 שנים
אם הייתי יושב מול זוג חדש שעכשיו נכנס לעולם, על קפה בבית קפה רגיל, מה הייתי אומר להם? קודם כל הייתי אומר — אל תאמינו לי. אל תאמינו לאף אחד אחר. תקשיבו רק לעצמכם, לקצב שלכם, לאינסטינקטים שלכם. הייתי מבקש מהם להבטיח לי שאם משהו מרגיש לא נכון, גם אם הם לא יודעים להסביר למה, הם עוצרים. נקודה. בלי להתנצל. שנית, הייתי מסביר שהפנטזיה והמציאות זה שני דברים שונים, וזה בסדר. הרבה זוגות נשברים מזה שהמציאות לא כמו הפנטזיה. תזכרו שגם המציאות עצמה משתנה, מה שלא עבד היום אולי יעבוד בעוד שנתיים. שלישית — תקשיבו לקנאה שלכם, היא לא אויב, היא מורה. ואחרון — תתעדכנו אחד עם השני אחרי כל ערב. מה הרגשתם, מה היה טוב, מה לא. שני זוגות שמסתכלים אחד על השני אחרי 6 שנים — מה הייתם מוסיפים?