מכתב לעצמי של 2020 — מה הייתי כותב/ת לי לפני שנכנסנו לעולם הזה
יושבת עכשיו במרפסת בתל אביב אחרי ערב בסוואפ ביתי קטן, וחשבתי על האני של 2020 שהיתה מתה מפחד רק מהמילה סווינגרס. רציתי לכתוב לה משהו. הייתי אומרת לה — את לא תאבדי את עצמך ולא תאבדי אותו. להפך, תכירי את עצמך מחדש. תכלס, השיחה הראשונה עם בעלך על זה תהיה הכי מפחידה, וגם הכי משחררת. תזכרי שכל הפעמים שאת בורחת מהשיחה הזאת, את בורחת ממשהו אצלך, לא אצלו. את תגלי שהגוף שלך יודע דברים שהראש שלך עוד לא מוכן לשמוע. תרשי לעצמך להגיד לא, גם אחרי שאמרת כן. תרשי לעצמך להגיד כן, גם אם עד עכשיו אמרת לא. הקנאה לא תיעלם — היא רק תהפוך למורה במקום למפלצת. ובעיקר, תזכרי שזה לא בריחה מהנישואים, זה השקעה בהם. מה הייתם כותבים לעצמכם של לפני הכניסה?