משחק שעבר טוב, ובסוף הרגשתי ריקנות מוזרה — מישהי הכירה את זה?

תשובות

• ★ הייתי בדיוק במקום שאת מתארת. אחרי משחק יוצא מן הכלל בטיילת בתל אביב, חזרנו הביתה ואני הרגשתי כאילו מישהו מצץ לי את הכוח. ניסיתי להבין מה הבעיה, ולא הצלחתי לזהות שום רגש שלילי. בן הזוג שלי הקשיב לי בסבלנות ובסוף אמר 'אולי זה פשוט עייפות עמוקה, לא רגש'. הוא היה צודק. למחרת ישנתי עד אחת בצהריים, אכלתי ארוחת בוקר עשירה, יצאנו לטיול קצר על שפת הים, וב חזרה הביתה הרגשתי עצמי שוב. למדתי שלייפסטייל דורש אנרגיה רגשית, פיזית וכימית עצומה, ושאחרי כל מפגש אני צריכה לבנות לעצמי תקופת התאוששות. עכשיו אנחנו לא מתכננים שום דבר ביום אחרי משחק, וזה משנה לגמרי את האיכות של כל החוויה.
  27 ↑
• אחותי, זה ידוע בקהילה כ'דרופ אחרי משחק'. הגוף משחרר אדרנלין וסרוטונין מטורפים במהלך המפגש, ואחרי שזה נגמר יש נפילה כימית טבעית. זה לא רגשי בהכרח, זה כימי.
  15 ↑
• משהו פרקטי שעובד אצלנו, פעולת 'אפטרקיר' אחרי כל מפגש. כשחוזרים הביתה, לא ישר לישון. עוצרים, שמים מוסיקה רגועה, מתחבקים בלי לדבר עשרים דקות. הריקנות בדרך כלל מתפוגגת בזכות החיבוק הזה.
  9 ↑
• תכלס, גם אצלי זה קורה כמעט בכל פעם. שוקולד מריר, שתייה חמה, שינה ארוכה, וביום שלמחרת אני שוב בן אדם. זה כמו האנגאובר רגשי.
  7 ↑
• יאללה, גם אצלי. עזר לי לחקור את הריקנות במקום לפחד ממנה. שאלתי את עצמי 'מה מתחת לזה?'. לפעמים הייתה שם תחושה של 'זה לא היה משמעותי מספיק', ולפעמים פשוט עייפות. עצם החקירה הקלה.
  5 ↑
• אצלי הריקנות הזאת הייתה סימן שאני צריכה להאט. שאנחנו עושים יותר מדי משחקים מקרוב מדי. ברגע שעברנו ממפגש בשבוע למפגש פעם בחודש, הריקנות נעלמה והאיכות עלתה משמעותית.
  1 ↑