נשואה 15 שנה ואני יוצאת מדעתי מהשעמום בחדר השינה. אני לא יודעת אם להישאר
82 upvotes · 7 answers · 1589 views
41, רעננה, שלושה ילדים. כל מי שמסתכל מבחוץ אומר 'זוג מושלם'. אצלי בלילה אני שוכבת ושואלת איך הגעתי לפה.
הסקס. נקודה. 15 שנה אותו דבר. אותן פוזיציות. אותו רצף. אותן 14 דקות. דיברתי איתו פעם, פעמיים, שלוש. הראשונה הוא נעלב. השנייה הוא לא הבין. השלישית הוא בכה ואמר 'אני לא מספיק' ועזבתי את הנושא.
אני לא מתלוננת על האדם. הוא מקסים. הוא מצחיק. הוא קם בלילה עם הילדים גם כשתורי. הוא חבר.
בכנס בחיפה לפני שלושה חודשים פגשתי גבר. עמית מקצועי. דיברנו במלון עד 2. במונית הוא לקח לי יד. נגיעה ביד. הבן אדם הזה גרם לי לרצות לבכות פתאום במונית. אחרי שנה. נגיעה.
עכשיו אנחנו מדברים בוואטסאפ כל יום. לא על סקס. על ספרים. סרטים. דברים. אני בבגידה רגשית ואני יודעת.
אני בת 41. עוד 40 שנה. לא ככה. לא ככה.
תשובות
-
★ אני בת 50, התגרשתי לפני 6 שנים אחרי 18 שנות נישואים בדיוק כמו שלך. רוצה לתת לך פרספקטיבה ארוכה. נשארתי 18 שנה כי חשבתי 'זה לא רע, רק לא מספיק'. הילדים גדלו, החיים זרמו, ובכל לילה נרדמתי עם תחושה של הפסד. כשעזבתי בגיל 44 חבריי אמרו לי שאני מטורפת, 'הוא בעל טוב, אישה משוגעת'. שנה ראשונה הייתה גיהינום. שנה שנייה הייתה התעוררות. שלוש שנים אחר כך פגשתי גבר שמלא אותי בצורה שלא ידעתי שאפשרי, מבחינה אינטימית ובחיים בכלל. אנחנו ביחד עכשיו, החיים שלי שונים לגמרי. אני מצטערת על שנה אחת בלבד: על השנה ה 18. הייתי צריכה לעזוב בשנה ה 10. אתת מבזבזת חיים שלא ניתנים להחזרה. ובכל זאת, אגיד את הנגד: אם בעלך מסוגל לטיפול וזה לא נסיתם באמת, תני לו את ההזדמנות אחת אמיתית. לכי לטיפול מיני זוגי (לא רגיל, מיני ספציפי, יש כמה טובים בארץ). אם אחרי שנה של טיפול אינטנסיבי הוא לא משתנה, את יודעת מה התשובה. ולגבי הגבר השני, תעצרי. הוא לא הפתרון, הוא הסימפטום. אם תתחילי איתו לפני שאת פותרת את הזוגיות, את לוקחת איתך את הבלגן לבלגן הבא.
33 ↑
-
גבר בן 48 פה. אשתי באה אלי לפני 3 שנים בדיוק עם השיחה הזו. דרשה ממני טיפול מיני. אמרתי כן והייתי בכי באוטו בדרך לפעמיים הראשונות. אבל זה היה הצלת חיי. גיליתי שמעולם לא ידעתי איך לדבר על מין, שהאמא שלי הציגה אותו כדבר מלוכלך, שהיה לי בלגן שלם בראש שאני לא רואה. עכשיו, 3 שנים אחר כך, הסקס שלנו טוב יותר ממה שהיה אי פעם, אפילו בהתחלה. תני לו את ההזדמנות אבל תהיי מאוד ברורה: 'זה לא בקשה זה תנאי'.
15 ↑
-
אני נשארתי. 23 שנים נשואה, אותו שעמום. עזרתי לעצמי על ידי זה שפיתחתי תחביבים, חברויות, חיים בנפרד. הסקס בינינו עדיין משעמם ופעמיים בחודש. אני לא מתחרטת על הבחירה אבל גם לא אומר שזו הבחירה הנכונה לכולן. תלוי כמה את צריכה את החלק הזה בחיים.
14 ↑
-
הילדים שלך לא חיים בבועה. הם רואים אותך. אם אישתאר בנישואים בלי שמחה אמיתית הם ילמדו שזה החיים שעליהם לחפש לעצמם. תחשבי על זה כשאת בוחרת.
10 ↑
-
תעצרי עם הגבר ההוא היום. לא בשבוע הבא. היום. את לא יכולה לשפוט את הזוגיות שלך כשיש לך התרגשות מבחוץ שמשבשת לך את הראש.
10 ↑
-
אני בעצם בעלך, לפי מה שאת מתארת. גבר טוב, לב חם, אבל לא יודע איך להיות מאהב. הסיבה אצלי הייתה פחד מדחייה והרבה בושה לא מודעת. אם תיגשו לטיפול אצל סקסולוג עם ניסיון בגברים בני 40+, יש סיכוי גבוה שהוא מוצא דרך לדבר. אצלי זה לקח שנתיים אבל זה השתנה.
1 ↑
-
הקשר עם הגבר השני יהיה רוקח אותך עוד יותר. כל פעם שאתה תדברי איתו תרגישי שאת חיה ובחזרה לבית תרגישי שאת מתה. זה לא יציב. או שתעצרי או שתעזבי. אין אופציה שלישית של 'לחיות עם זה'.
1 ↑
שאלות קשורות
-
הבול שלנו התחיל לפתח רגשות לאשתי, אנחנו בתהליך של סיום. איך אחרים סגרו דברים כאלה בצורה הוגנת?86 הצבעות · 6 תשובות
-
הוא בן 52 אני בת 29 ועכשיו רוצים להיכנס לסצנה ביחד47 הצבעות · 2 תשובות
-
חבר טוב של בעלי שלח לי "סתם בצחוק" שהוא רוצה להיות הצד השלישי שלנו81 הצבעות · 6 תשובות
-
סווינגר/נישואים פתוחים/פולי — למה יש "מלחמת תגיות" בקהילה הישראלית?81 הצבעות · 5 תשובות
