"עיניים עצומות לרווחה" - מה קובריק תפס נכון על הלייפסטייל ומה לגמרי פספס?

תשובות

• ★ הבעיה שלי עם הסרט היא שהוא מציג את המיניות הלא-מונוגמית כמשהו אפל ומסוכן. כל מי שעוסק בסקס לא-מונוגמי בסרט הוא או רוצח, או מתאבד, או חבר באליטה אפלה. זה גרם נזק עצום לתפיסה הציבורית. כשאני מנסה להסביר לחבר מה זה לייפסטייל הוא חושב מיד על מסכות וטקסים. אחי, די.
  43 ↑
• אני דווקא אוהבת את הסרט. הוא לא על הקהילה שלנו, הוא על הקנאה הגברית ועל מה שקורה כשגבר שומע שאשתו פנטזה על מישהו אחר. זה חוויה אוניברסלית. הסרט מטפל בזה כל כך עדין - איך טום קרוז מסתובב כל הלילה רק כי המוח שלו לא הצליח לעבד את זה. כל אישה בקהילה שעברה את שיחת הוידוי הראשונה עם בעלה תזהה את הדינמיקה.
  10 ↑
• תכלס הדבר הכי חזק בסרט הוא הסצנה שבה ניקול קידמן מספרת לטום על הפנטזיה שלה עם הקצין. זה הרגע שכל זוג שעובר פתיחה זוגית מכיר - הוידוי הראשון, הקרקע שנפתחת מתחת לרגליים. קובריק תפס את זה מטורף. כל השאר - המסיבה, המסכות, הקטע הקולטי - זה פנטזיה. בלי קשר למציאות.
  8 ↑
• דבר אחד שקובריק תפס נכון מטורף - איך הזוג הזה לא יודעים לדבר. הם מתחתנים שמונה שנים ואין להם שפה לדבר על פנטזיות. כל אחד מסתיר מהשני. בקהילה שלנו אנחנו לומדים מהיום הראשון לדבר. לעשות check-in. לשאול "נהנית?". הסרט מראה איך נראה זוג שלא יודע לדבר, ואיך זה הורס אותם. זה השיעור האמיתי.
  8 ↑
• אגב התרגום העברי בנטפליקס לא רע אבל הוא מפספס ניואנסים. הם תרגמו "ritual" כ"טקס" וזה איבד את המשמעות הקלטית. גם המילה "fidelity" שמופיעה כמה פעמים בסרט תורגמה כ"נאמנות" וזה מצמצם. בקהילה שלנו fidelity יכולה להיות גם רגשית ולא רק גופנית. תרגום זה מעט אומנות גם.
  2 ↑