"עיניים עצומות לרווחה" - מה קובריק תפס נכון על הלייפסטייל ומה לגמרי פספס? אחי אני נכנס לקטע קולנועי. ראיתי שוב את "עיניים עצומות לרווחה" של קובריק עם התרגום העברי בנטפליקס וזה החזיר אותי. אני וגב' שלי בסוואפ סופט כבר שלוש שנים, וכשראיתי את הסרט בפעם הראשונה לפני עשור לא הבנתי כלום. עכשיו עם הניסיון, חצי מהדברים שם מצחיקים אותי וחצי מטרידים. הוא תפס נכון את הדינמיקה של זוג שבו פנטזיות עולות, את הקנאה שמתפוצצת אחרי וידוי, את הדרופ אחרי לילה כזה. אבל המסיבת המסכות הזאת? אחי, אין דבר כזה. שום מועדון בתל אביב, ניו יורק או ברלין לא נראה ככה. זה פנטזיה הוליוודית. אני סקרן לשמוע מה אתם חושבים - הסרט הזה עזר או הזיק לתפיסה הציבורית של הקהילה? ידעתי המון אנשים שראו אותו וחושבים שזה ככה. די כבר. בא לי לדעת מה הקהילה חושבת.