שלוש לילות לא ישנתי.

78 upvotes · 4 answers · 1628 views

שלוש לילות לא ישנתי. אני אשתחרר מזה אם אכתוב את זה פה אולי, אני לא יודעת. זה התחיל בסופ'ש שעבר. נסענו לכפר תבור, בית של חברים שהשאילו לנו. שבת בבוקר, הם נסעו לקבל את ההורים שלהם מאיפשהו. ובעלי, אחרי שתי כוסות קפה, פתח שיחה על משהו שהוא בעצם רוצה לבקש ממני כבר הרבה זמן. הוא רוצה שאני אעשה משהו עם אחותו. לא בדיוק עם אחותו. עם בעלה של אחותו. הוא אמר את זה ככה, בקול שקט, כאילו הוא מבקש ממני להעביר את המלח. ואז הוסיף 'ואני אסתכל'. אני בת 41, נשואה 14 שנה, שני ילדים. אחותו בת 38. בעלה ניסים, נחמד, אני מכירה אותו עשור. מה. ישבתי שם דקה אולי שתיים. הוא לא הוסיף כלום. השמיכה של הספה הייתה בצבע ירוק כזה לא נעים. שאלתי אותו אם אחותו יודעת. הוא אמר שלא. שאלתי אם ניסים יודע. הוא אמר שלא. שאלתי איך הוא העלה את זה בכלל. הוא אמר שהוא חשב על זה הרבה ושיש לו פנטזיה ספציפית מאוד עם המשפחה ושזה מה שהוא רוצה. לא נסעתי משם. רציתי לקחת את האוטו ולחזור לתל אביב לבד אבל הילדים היו אצל אמא שלי וזה היה טיפשי. נשארנו עוד יום. דיברנו על דברים אחרים. הוא ניסה לחבק אותי בלילה ואני זזתי. מאז שלוש לילות אני מסתכלת בתקרה. הוא לא חזר לנושא. הוא מתנהג כרגיל. בבוקר הוא לקח את הילדים לבית ספר. עכשיו הוא בעבודה. ואני כותבת לכם מהמטבח עם קפה רביעי. הדבר שהכי מפחיד אותי זה לא הבקשה. זה שאני לא בטוחה אם אני יותר נגעלת או יותר... סקרנית למה הוא חושב עליי ככה. ואם אני סקרנית, מה זה אומר עליי. איך מנהלים שיחה כזאת בלי לפרק הכול. הוא אבא טוב. הוא בעל טוב לרוב. אני לא מבינה מאיפה זה בא לו עכשיו אחרי 14 שנה.