שמונה שנים בקבוצת סווינגרס, עכשיו בא לי בעיקר לא ללכת לשום מקום
45. בעלי. נישואים 22 שנה. כפר סבא. שני מתבגרים. שמונה שנים בסצנה. בחצי שנה האחרונה משהו דעך. בשבת בבוקר בעלי קם ואומר 'את רוצה היום ללכת לחבי'נצ'ו במקום למסיבה?' ואני עונה 'כן'. ואחר כך אנחנו אוכלים שניצל ושותים יין רגיל ועושים סקס ב-22:00 ונרדמים ב-23:30 כמו בני 70 שגאים מאוד שעדיין יש להם מין. וזו השאלה - אנחנו זקנים מדי לזה אבל לא יודעים איך להפסיק. שמונה שנים זה לא רק חודשים בלוח שנה. זה תרבות שלמה. חברים, סופי שבוע, חופשות תמטיות, ארוחות, ימי הולדת. אם אנחנו עוצרים, אנחנו לא רק עוצרים סקס. אנחנו עוצרים את החיים החברתיים של עשור. הקבוצה שלנו, 10 זוגות קבועים, התחילה לשאול 'הכל בסדר?' לפני חודש. אישתי של חבר התקשרה למרים ושאלה ישירות 'לא חזרתם, מה קורה?' מרים אילתרה. 'שפעת.' שפעת חודשיים? מי קונה את זה? אני שואלת בתום לב - מתי הזמן לפרוש? יש בכלל פרישה מסודרת מהסצנה או שזה משהו ש מסתיים פתאום בערב אחד שבו אתם פשוט לא קמים מהספה?