שנתיים תמיד באותו חדר, השבוע ניסינו נפרדים וזה שינה לנו את כל המשחק
מההתחלה תמיד היינו באותו חדר, גם בבית פרטי וגם במועדון. הרגשנו שזה מה שבטוח לנו, שאם נראה אחד את השני נדע שהכל בסדר. בשבת האחרונה אצל זוג חברים בהרצליה הם הציעו 'אולי תנסו פעם אחת נפרדים, יש לנו שני חדרים גדולים'. הסכמנו בהיסוס. אני נשארתי בסלון עם הבעל שלהם, ובעלי עלה למעלה איתה. אחרי שעה וחצי כשנפגשנו במטבח לשתות מים, הסתכלנו אחד על השני אחרת לגמרי. הוא אמר לי שלא ידע שהוא יכול להרגיש ככה בלי הלחץ שאני מסתכלת. ואני באמת חוויתי משהו שלא חוויתי קודם, סוג של חופש מוזר. עכשיו אנחנו מבולבלים, האם זה אומר שהאופציה השנייה היא יותר טובה לנו? מישהו עבר את המעבר הזה?