קומפרסיון בתיאוריה נשמע פצצה, במציאות זה אכזרי. איך גישרתם?

תשובות

• ★ הייתי בדיוק שם. בערב הראשון שלנו בנתניה, ראיתי את בן הזוג שלי עם בחורה ופתאום הרגשתי שאני לא מכירה את עצמי. במקום להילחם, יצאתי החוצה לקחת אוויר, התקשרתי לחברה טובה והודיתי בקול שזה קשה. אחרי עשרים דקות חזרתי, התיישבתי לידם, והתחלתי דווקא להרגיש סוג של חיבה כלפיו. הגילוי שלי היה שקומפרסיון הוא לא תחליף לקנאה, הוא רגש שיכול להופיע לצידה. נתתי מקום לשניהם והחיים נהיו הרבה יותר רגועים.
  39 ↑
• אחי, אני זכר ועברתי את אותו דבר הפוך. חשבתי שאני אהיה גבר על וזה לא יזיז לי. בפעם הראשונה כמעט הקאתי. עזוב את ההגדרות של אחרים. תבנה את שלך.
  10 ↑
• עזרה לי הבחנה אחת: קומפרסיון זה לא חובה. זה בונוס. הבסיס הוא ביטחון בקשר. אם הבסיס יציב, קומפרסיון יגיע מתי שיגיע. אם לא, גם בסדר.
  7 ↑
• אצלי זה עבד הפוך. ניסיתי לאלץ קומפרסיון והגוף שלי התקומם. ברגע שהפסקתי לצפות מעצמי להרגיש משהו מסוים, ופשוט נתתי לרגש לעבור, התחלתי לפעמים להרגיש שמחה אמיתית. לא תמיד, אבל לפעמים.
  7 ↑
• תכלס, התיאוריה היא רק התחלה. הגוף שלך לא קרא את הספרים. אצלי לקח שנה שלמה של חשיפות קטנות עד שהמוח והגוף התחילו לדבר באותה שפה. תני לעצמך זמן בלי לשפוט.
  6 ↑
• התרפיסטית שלי אמרה לי 'את מנסה לרוץ מרתון בלי לדעת ללכת'. הצדק היה איתה. חזרנו אחורה, התחלנו מסופט סוואפ במשך חודשים, ורק אחרי שנתיים התחלתי להרגיש את הקומפרסיון הזה שכולם מדברים עליו.
  5 ↑