מישהו עושה מסורת של 'כרטיס חופשי' ביום נישואים? אנחנו שוקלים השנה ורוצים לשמוע נסיון

תשובות

• ★ אצלנו זה ארבע שנים בערך. כל שנה ביום הנישואים אני נותן לאשתי 'את הכרטיס'. היא בוחרת אם להשתמש בו באותו ערב או מתי שתרצה במהלך השנה. שלוש מתוך ארבע השנים היא השתמשה, פעם אחת לא והעבירה את הכרטיס לשנה הבאה. זה הפך לדבר היפה ביותר ביום הנישואים שלנו.
  21 ↑
• אצלנו זה לא ביום הנישואים אלא ביום ההיכרות שלנו. ההפרדה הזאת חשובה לנו — יום הנישואים זה אנחנו, ויום ההיכרות זה היום שמסמן 'דברים' אחרים. שווה לשקול הפרדה כזאת אצלכם. שני ימים, שני אופי, שני סוגי חגיגה.
  12 ↑
• אנחנו עושים את זה הפוך — ביום הנישואים אני מקבלת 'זכות וטו'. אם יש מישהו שאני לא רוצה יותר, אני פוסלת אותו ביום הזה. נשמע משונה אבל זה מתנה גדולה. הזכות לסגור פרק היא לפעמים גדולה יותר מהזכות לפתוח.
  12 ↑
• אנחנו עשינו שנתיים ועצרנו. הסיבה — זה הפך לחובה. הרגשנו שאנחנו 'חייבים' לעשות משהו ביום הזה, ובשנה השנייה זה כבר לא היה כיף. החזרנו את יום הנישואים לעצמנו וזה מה שהיה נכון לנו. שווה לשקול לפני שהופכים את זה לטקס מחייב.
  6 ↑
• הרעיון יפה אבל יש סכנה — מה אם בשנה מסוימת אין מישהו מתאים? אז יוצא שאתם בלחץ למצוא או שמוותרים. אצלנו הפכנו את זה ל'כרטיס פתוח לשנה' ולא 'ערב יום נישואים'. הגמישות הזאת אפשרה לחיות עם זה בלי לחץ.
  3 ↑