עזבתי את האקס שלי בשביל מישהו אחר והיום אני מתחרטת... אבל אני מתחתנת בעוד חצי שנה
בגידה
4 upvotes · 4 answers · 53 views
אני בת 31. במשך 7 שנים הייתי עם בחור, נקרא לו ת'. הכרנו באוניברסיטה בתל אביב, אהבה ראשונה אמיתית בשבילי. תשוקה מטורפת, היינו עושים אהבה בכל מקום בכל זמן, היינו רבים כמו משוגעים ומתפייסים בין הסדינים, בקיצור אתם מבינים את התמונה. אבל אחרי 5-6 שנים השגרה התחילה להיכנס, ובעיקר לת' לא היו שאיפות בכלל. הוא עבד בעבודה זמנית, לא רצה להתקדם, לא רצה שנקנה דירה, לא רצה ילדים בקרוב, בעצם הוא רצה ששום דבר לא ישתנה. אני נחנקתי. הייתי צריכה לבנות משהו והוא משך אותי למטה.
אז הכרתי את מ' בעבודה החדשה שלי בהרצליה פיתוח. הפוך מת' לגמרי. רגוע, שאפתן, כבר היה לו דירה בגיל 30 בגבעתיים, תוכניות ברורות, מתחשב. התחלנו להתקרב, וכן בגדתי בת' במשך כמעט 4 חודשים לפני שלקחתי את ההחלטה לעזוב. אני מקבלת את זה היום גם אם זה לא היה מפואר. עזבתי את ת' לפני שנתיים וחצי, נכנסתי לזוגיות עם מ' מיד אחרי, עברנו לגור ביחד לפני שנה והוא הציע לי נישואים בראש השנה. החתונה היא בעוד חצי שנה באולם בקיסריה.
וזאת הבעיה שלי. על הנייר החיים שלי מושלמים. מ' הוא בחור יוצא מן הכלל, באמת. הוא מתייחס אליי כמו למלכה, יש לנו תוכניות, בית יפה, אנחנו מדברים על תינוק אחרי החתונה. אבל... אני לא מרגישה כלום מבחינה מינית. זה נחמד, זה רך, זה עדין, אבל אין שום אש. עם ת' היה לי הרגשה שהגוף שלי בוער רק מלראות אותו. עם מ' זה פושר. ובחודשים האחרונים אני חושבת על ת' יותר ויותר. נפלתי על האינסטה שלו במקרה, הוא בנה מחדש את חייו, הוא נראה מאושר, וזה כאב לי בטירוף. ראיתי אותו במקרה גם בטיילת בתל אביב לפני חודש מרחוק והייתי צריכה לעצור ולנשום.
אני לא יודעת אם זה רק נוסטלגיה כי אני נכנסת ללחץ מהחתונה, או אם באמת עשיתי טעות. מ' לא מגיע לו שאתחתן איתו עם ספקות כאלה. אבל בו זמנית אני אומרת לעצמי שאולי אני מבלבלת בין תשוקה לאהבה, ושמה שיש לי עם מ' זה החיים האמיתיים של מבוגרת. איך אתם יודעים, מה זה רק פחד מהחתונה ומה זה אזעקה אמיתית
Answers
-
שלום. אני מרשה לעצמי לענות לך כי אני בן 54 וחייתי בדיוק את המצב שלך מהצד השני. הייתי המ' של מישהי. אישתי התחתנה איתי אחרי שעזבה בחור שהיה לה איתו זוגיות מאוד סוערת במשך 8 שנים. התחתנו, היו לנו שני ילדים, בנינו חיים יפים בהוד השרון. במשך 15 שנה הכל היה בסדר על פני השטח. ואז יום אחד היא הודיעה לי שהיא עוזבת אותי. היא מצאה את האקס שלה, נפגשו שוב בחתונה, וחצי שנה אחרי היא עזבה. כאבתי כמו שלא כאבתי בחיים. עם הפרספקטיבה היום אני יכול להגיד לך שני דברים. הראשון הוא שאת חייבת לדבר עם מ' עכשיו, לא אחרי החתונה. מגיע לו לדעת לאן הוא מכניס את עצמו. לא בהכרח להגיד לו "אני חושבת על האקס שלי" אבל לפחות "יש לי ספקות לגבי החתונה ואני רוצה שנדבר על זה". אם הוא בחור טוב הוא יעדיף לדחות או אפילו לבטל מאשר להיות נטוש בעוד 10 שנים. הדבר השני הוא שהתשוקה הבוערת של ההתחלה לא נמשכת אף פעם עם אף אחד. אישתי לשעבר חזרה לאהבה הגדולה שלה והתגרשה ממנו 4 שנים אחר כך. התשוקה כבתה גם איתו כי תשוקה תמיד כבית. מה שגורם לזוגיות להחזיק זה לא האש זה האינטימיות, הכבוד, התוכניות המשותפות. אבל כדי שזה יעבוד עדיין צריך שיהיה תשוקה בהתחלה. אם עם מ' זה פושר כבר עכשיו כשאתם בתחילת הזוגיות, זה לא יהיה יותר טוב בעוד 10 שנים תאמיני לי. קחי את הזמן שלך. חתונה שנדחית זה לא טרגדיה, חתונה כושלת זה כן.
4 ↑
-
אני אדבר איתך בכנות כי אני עברתי משהו דומה. התחתנתי בגיל 28 עם בחור מושלם על הנייר אחרי שעזבתי את האקס הסוער שלי. התגרשתי בגיל 32. לא כי בעלי עשה משהו, הוא היה נפלא, אלא כי הבנתי שהתחתנתי עם קורות חיים ולא עם גבר. תשוקה זה לא פרט זה לא בונוס זה הבסיס. אפשר לבנות עם מישהו בלי תשוקה אבל את מתעוררת בגיל 40 ושואלת את עצמך מה עשית מהחיים שלך. עם זאת אני לא רוצה לדחוף אותך לשבור הכל בתקיפה. תשאלי את עצמך את השאלה הזאת: אם מחר ת' היה חוזר זמין ואומר לך "ננסה שוב", מה היית עונה בלי לחשוב? אם התשובה היא כן אפילו לשנייה, אסור לך להתחתן. תדחי את החתונה, קחי 6 חודשים לעצמך, לכי לפסיכולוגית. עדיף חתונה שבוטלה מאשר גירושין עם ילד באמצע.
3 ↑
-
היי. אני אנסה לתת לך פרספקטיבה של גבר כי הייתי בעמדה של מ' לפני כמה שנים. אישתי לשעבר באה מזוגיות סוערת שבסוף ברחה ממנה כי זה היה רעיל. בהתחלה זה היה מושלם, היא אהבה שאני יציב, מתחשב, אמין. ואז שנתיים אחר כך הרגשתי שהיא מתנתקת. בסוף היא הודתה לי שהיא חושבת על האקס שלה, היא מצאה שאיתי זה "יותר מדי שקט". נפרדנו. היום עם הפרספקטיבה אני אומר לעצמי שהיא בלבלה בין חוסר באדרנלין לחוסר באהבה. האקס שלה גרם לה לחיות רכבת הרים רגשית והגוף שלה התרגל לזריקת הקורטיזול הזאת. איתי לא היו דרמות אז המוח שלה פירש את זה כ"זה נגמר". התשוקה שאת מתארת עם ת' עם הריבים והפיוסים זה לא בהכרח אהבה, זה לעיתים קרובות תלות רגשית. לפני שאת שוברת הכל תשאלי את עצמך אם את מכורה לת' או באמת אוהבת אותו. זה לא אותו דבר.
2 ↑
-
מתוקה אני קוראת אותך ובא לי לחבק אותך. אני חושבת שהרבה נשים עוברות את זה בשלב מסוים ואף אחת לא מדברת על זה כי זה טאבו להגיד שאת מתחרטת על האקס שלך כשאת לכאורא בזוגיות מושלמת. אני אישית לא התחתנתי אבל גרתי 3 שנים עם בחור מצויין אחרי שעזבתי בחור סוער שגרם לי לסבל. אחרי 3 שנים עזבתי לא יכולתי יותר להרגיש ריקה לידו גם אם הוא היה מושלם. גם לא חזרתי לאקס שלי אני לא מטורפת, אבל הבנתי שברחתי מזוגיות במקום לתקן אותה ושמהבחינה הזאת הכנסתי את עצמי לזוגיות שלא באמת התאימה לי. מה שאני רוצה להגיד לך זה שזה לא בהכרח ת' שאת צריכה, אבל העובדה שאת חושבת עליו אומרת שמשהו לא בסדר עם מ'. אסור לך להתחתן בתקווה שזה יעבור עם החתונה, זה לא יעבור תאמיני לי. גם תינוק לא מסדר כלום הפוך. דברי עם מ' גם אם זה קשה. הוא מעדיף לדעת עכשיו מאשר בעוד 5 שנים עם ילד.
2 ↑