עשינו פול סוואפ ראשון בחיים ועכשיו אני שואל את עצמי מי אני בכלל
76 upvotes · 6 answers · 1387 views
אני גבר בן 42, נשוי לאישה מדהימה 14 שנה, שני ילדים (10 ו-7), גרים בגבעתיים. אנחנו זוג מאוהב, חברים אמיתיים, גם מצליחים מקצועית. הסקס בינינו טוב, לפעמים אפילו מצויין, אבל מזה שלוש שנים אנחנו מדברים על העולם של הסוויינגרס. התחיל כפנטזיה במיטה, אחר כך פודקסטים, אחר כך פרופיל באתר, ואז שיחות אמיתיות עם זוגות. לקח לנו שנה וחצי מהשיחה הראשונה ועד שהחלטנו לעשות את הצעד.
לפני 3 שבועות נפגשנו בפעם השלישית עם זוג שמאוד התחברנו אליו. הוא בן 44, היא בת 39, גרים בקיסריה, נשואים 12 שנה. הפעם הראשונה הייתה קפה בנמל תל אביב, השנייה ארוחת ערב במסעדה ביפו, ובשלישית סיכמנו שזה יקרה. שכרנו וילה עם בריכה בזכרון יעקב לסוף שבוע. הילדים אצל ההורים שלי. יין טוב, מוזיקה, ג'קוזי, הכל לפי הספר.
הלילה עצמו היה הרבה יותר טבעי ממה שדמיינתי. התחלנו ארבעתנו ביחד בסלון, אחר כך התפצלנו לחדרים. הסקס שלי איתה היה אינטנסיבי, היא הייתה נדיבה, מצחיקה, נוכחת לחלוטין. בזמן הסקס שמעתי את אשתי בחדר השני, קולות שאני מכיר היטב, וזה לא הפריע לי. בכלל לא. אדרבה, זה הצית אותי. חזרנו ביחד לסלון בסוף, ארבעתנו צחקנו, שתינו עוד יין, הלכנו לישון בחדרים נפרדים.
חזרנו הביתה ביום ראשון בערב. עברו 3 שבועות והכל מתפרק לי בראש. לא בצורה הפשוטה. אני לא מתחרט. הסקס איתה היה מצויין, הסקס איתי ואשתי בשבוע אחרי היה אפילו טוב יותר, הקשר שלנו לא נפגע, ההיפך. הבעיה היא משהו עמוק יותר. אני שואל את עצמי מי אני בכלל. עברתי 42 שנה חיים מסויים, של בחור טוב מבית טוב, אדם נורמטיבי, נשוי, רציני, אבא טוב, כל הקריטריונים. ופתאום אני מבין שכל הסיפור שסיפרתי לעצמי על מי אני זה לא מדויק. אני אדם שיכל לעשות את זה. ואני נהניתי. ואני אעשה את זה שוב.
זה לא ה 'בגידה' שעלתה לי כי לא בגדנו, היה בהסכמה. זה משבר זהות. כל הסיפור על 'אני מונוגמי בנשמה' שספרתי לעצמי שנים פשוט קרס. אני שואל את עצמי על דברים אחרים שספרתי לעצמי לאורך השנים: אני באמת רוצה לעבוד בעבודה הזו? אני באמת אוהב את הבית הזה? אני באמת אבא כזה טוב? פתאום הכל זז.
האם זה נשמע מוכר למישהו? האם זה תופעה ידועה אחרי פול סוואפ ראשון? אשתי במצב טוב, היא לא בכלל בבלגן הזה, ואני לא יודע איך להסביר לה מבלי שזה ישמע כמו חרטה. אני לא מתחרט, אני פשוט לא יודע מי הבן אדם שעשה את זה.
Answers
-
★ אחי, אני מבין אותך מילה במילה. אני בן 49, אנחנו עם אשתי בקהילה כבר 7 שנים, ואני זוכר את ה 'אחרי' של הפעם הראשונה כמו שהיה אתמול. גם אצלי זה לא היה חרטה, זה היה משהו אחר לגמרי. את המילה שאתה מחפש קוראים identity shift, שינוי זהות. כשאתה עושה משהו שהאמנת כל החיים שלא היית עושה ואז מגלה שלא רק שעשית, אלא גם שנהנית, כל הסיפור שסיפרת לעצמך נהיה פתאום חצי-נכון. וכשסיפור חצי שלך נהיה חצי-נכון, גם החצי השני (העבודה, הבית, האבהות) מתחיל להראות פתאום חצי-נכון. זה לא משבר אמיתי, זה שלב 'כל מה שידעתי על עצמי דורש עיון מחדש'. אצלי זה לקח כשלושה חודשים לעבור, ובסוף יצאתי ממנו עם משהו מפתיע: אני מתחיל לעשות פחות דברים שעשיתי כי 'ככה צריך' ויותר דברים שאני באמת רוצה. שיניתי משהו במקצוע, התחלתי ללמוד גיטרה, התקרבתי לאבא שלי. לא הכל קשור לסוייפינג, אבל המגע עם החלק הלא-נורמטיבי שלי פתח דברים אחרים בחיים. לעניין אישתך: תספר לה. לא בצורה דרמטית, פשוט תגיד 'אני בעיבוד פנימי שאני לא ממש מבין, רק תני לי לעבד'. היא תבין יותר ממה שאתה חושב. הקשר שלכם שורד את ה 'ארבע אנשים בחדר' אז הוא בטח שורד את 'אני בלגן'. אל תעשה כלום דרסטי במשך 6 חודשים: לא להחליף עבודה, לא לעשות שום צעד גדול. רק לחיות עם השאלה.
40 ↑
-
אנחנו זוג שעשה פעם אחת ולא חזרנו. גם אנחנו לא התחרטנו, גם לא נפגענו. פשוט הבנו שזה לא מי שאנחנו רוצים להיות בשגרה. זה אופציה לגיטימית. לא חייבים להפוך לאנשים בקהילה רק כי הצלחנו פעם.
13 ↑
-
אני בקהילה הרבה שנים. מה שתיארת זה תופעה כל כך מוכרת שיש לה אפילו כינוי בז'רגון של חלק מהזוגות: 'New Body Syndrome'. הבעיה היא לא הסקס שעשית, הבעיה היא שגלית שאתה לא יודע מי אתה. תיכנס לטיפול אישי לכמה חודשים, לא טיפול זוגי. זה לא בעיה זוגית, זו בעיה שלך.
5 ↑
-
אישה בקהילה פה. תודה שכתבת את זה כי אישתך אולי גם מרגישה ככה ולא תספר לך. גברים לא תמיד מבינים כמה השינוי הזהותי הזה גם נכון לנו. תפתח את השיחה איתה.
4 ↑
-
תרשום לעצמך ביומן כל לילה במשך חודש מה אתה מרגיש. לא לחלוק עם אף אחד, רק לעצמך. אחרי חודש תקרא הכל ביחד. הרבה פעמים מה שנראה כמו משבר זה רק רעש בלי דפוס, וכשרואים את הדפוס הוא לא מפחיד.
4 ↑
-
אני אגיד את הלא נעים. ייתכן שאתה לא במשבר זהות, ייתכן שאתה פוחד שאתה לא יכול לסגור את הקופסה הזו. עכשיו שגלית שאתה אדם שיכול ועושה, אתה צריך להחליט אם אתה רוצה לעשות את זה שוב. וכשתחליט שכן, אתה כבר לא הבחור הנורמטיבי. זה לא משבר, זו הבנה. תקבל אותה ותתקדם.
3 ↑